התלמידים ספרו מה לדעתם הכי חשוב לקחת למסע כזה, ענו על שאלות סקר שונות ולאורך כל ההרצאה העלו שאלות בזו אחר זו בצ'אט עליהן ענה רועי בסוף המפגש. אין לתאר את ההתעניינות, הסקרנות והצמא שהפגינו התלמידים וכמובן את ההתרגשות שלנו.

הבחירה ברועי סדן לא הייתה מקרית- עיקר המסר בהרצאה הוא כוחה של החלטה אחת, התמדה אמונה והכנה נפשית ופיזית למסע בלתי נתפס שכזה. רועי לקח את התלמידים לתוך העולם שלו עם סיפורים אנושיים שכל אחד ואחד ניפגש איתם איפשהו במסע של חייו וגרם להם לפתוח את הראש לדרך חיים אחרת שנותנת השראה. השראה שלא תישכח במהרה.

רועי ספר על עמידה בתנאים הקיצוניים ביותר שיש לעולם להציע לנו ,מה הביא אותו לחשוב בכלל לחלום בעיניים פקוחות ולהקיף את העולם, על הקושי שבהסתגלות למקום חדש בכל פעם, על תחושת הזרות וחוסר היכולת לדבר עם אנשים מתרבויות זרות. במהלך המסע הוא עבר כמעט הכול :שוד מזוין, פעמיים התנגשות עם מכונית, מלריה שכמעט הביאה אותו אל מותו באפריקה, חיילים שכיוונו עליו נשק ואפילו התאהבות בדרך… את הכול הוא עבר עם חיוך והבנה שהכול זה חלק מהמסע ואלו רק כאבי גדילה.

בשל העניין הרב בסיפור המסע ובמסרים שהועברו התארכה ההרצאה בחצי שעה נוספת ומיד בסופה הגיבו תלמידים בדף הפייסבוק שלו ושל תוכנית נחשון ושתפו כיצד השפיעה עליהם. המפגש אפשר לתלמידי התוכנית לשבור את שגרת הלימודים השבועית שלהם ולחזק את הקשר בקבוצת הלימוד שכן חלקם עלו לרשת יחד עם החונכים שלהם.
אין לי ספק שהמפגש הזה יהווה את יריית הפתיחה לבאים אחריו- התגובות שקבלנו מהתלמידים הוכיחו שעוצמה, רגש וסיפור מסע מרתק אפשר להעביר מרחוק ולהיות הכי קרוב שיש!אתם מוזמנים לצפות בחלק מהשאלות שהעלו התלמידים במהלך ההרצאה ובאחד הקליפים מהמפגש:
צילומי מסך של התגובות:

תוכנית נחשון בפייסבוק http://www.facebook.com/#!/nachshonproject

האתר של רועי ג'ינג'י סדן http://www.dreamwithopeneyes.com/

לפרטים נוספים אפשר לפנות לדורין סבן : DorinS@cet.ac.il

לא בכל יום חברה מובילה בשוק מכריזה על מוצרים שישנו תעשיה שלמה. עניין זה נדיר אף יותר כאשר מסתכלים על שוק החינוך.

ביום חמישי, אפל עשתה בדיוק את זה, בהכריזה על מספר מוצרים חדשים לתחום החינוך:
http://www.apple.com/education/#video-textbooks

iBooks 2

אפליקציית וחנות הספרים החדשה של אפל. אפליקציה זו, הזמינה דרך אייטונס ובכל מכשיר iOS', כוללת מלאי של ספרי לימוד אינטראקטיבים הכוללים וידאו, גרפיקת תלת מימד, ויכולות אינטראקטיביות נוספות. ספרי הלימוד הללו מותאמים במיוחד למסכי מגע של האייפד.

יכולות נוספות כוללות סימון טקסטים, והוספת הערות – שני כלים חשובים לכל סטודנט.

הספרים הוצעו למכירה החל משבוע שעבר, במחיר של  $14.99 או פחות – זול משמעותית ממחירי ספרי הלימוד המודפסים.

עם השקת החנות, הוכרזו שיתופי פעולה עם הוצאות לאור הגדולות בארה"ב: Pearson, McGraw-Hill and Houghton Mifflin Harcour שעל פי אפל,  מרכיבות 90% משוק ספרי הלימוד.

iBooks Author

האפליקציה מאפשרת בצורה אינטואיטיבית ונוחה לכל משתמש מק להכין ספר דיגיטלי ולהפיץ אותו למכירה בחנות הספרים. האפליקציה מופצת חינם וזמינה להורדה. ממשק המשתמש מזכיר את תוכנות העסקים של אפל (iWorks), ומאפשר בקלות להוסיף וידאו, עצמים תלת ממדיים, מצגות אינטראקטיביות, תמונות אינטראקטיביות, ואפילו קוד ניתן לתכנות.

iTunes U:

במשך שנים אפל הקדישה מדור מיוחד ב – iTunes להרצאות מטובי האוניברסיטאות בעולם. ביום חמישי הוכרזה פאליקציה חדשה ונפרדת לתכני קורסים מלאים מאוניברסיטאות ברחבי העולם. האפליקצייה הופכת את האייפד למחברת דיגיטלית לקורסים והרצאות, ונותנת להם דרך התקשרות נוחה ומיידית, מעקב אחר מטלות,  ניהול דיונים, כתיבת הערות וכדומה. כמו כן האפליקציה משלבת תכנים חינוכיים חינמים ממגוון מוסדות חינוכים בעולם כמו סטנפורד, הארוורד וכו'. בנוסף מוסדות חינוך מציעים קורסים שלמים באפליקציה.

אז מה כל זה אומר בעצם, וכיצד ישנה את השוק?

אפל שמה לעצמה למטרה לשנות את שוק החינוך כפי שהוא מתנהל היום. כהרגלה בקודש, היא עושה זאת על ידי פתרון כולל – כלי ליצירת ספרים, ערוץ הפצה שלו, וחומרה לצריכת התכנים – במקרה זה האייפד. למעשה אפל מנסה לעשות לשוק החינוך את מה שעשתה לשוק המוזיקה ולאחר מכן לשוק הסלולר – בניית מערך שלם, מא' ועד ת', שמאפשר, לאלו שמוכנים לקבל את כללי המשחק, להנות מהעוצמה של אפל בשוק.

אולם הנקודה האחרונה היא נקודת מפתח. אפליקציית קריאת הספרים, כמו גם אפליקצית קניית מחברות הקורסים, מיועדות למוצרי אפל בלבד. קרי, רק בעלי אייפד יוכלו להנות מתכנים אלו.

עניין זה מעלה את עלות השימוש בפתרונות שאפל מציעה באופן משמעותי. סביר להניח שינתנו הנחות למוסדות לימוד, אולם לא הוכרזה עד היום גרסה מוזלת של האייפד – דבר שהיה הופך את המצב לפשוט יותר מבחינת סטודנטים ומוסדות לימוד כאחד.

מצד שני, הפתרון המוצע כולל חסכון לסטודנט – וזאת עקב התמחור הנמוך של הספרים הדיגיטליים לעומת הספרים המודפסים (אשר עולים בדרך כלל 75$).

אולם, סערה זוטא נוצרה עקב תנאי השימוש בתוכנת יצירת הספרים של אפל. תנאי השימוש הינם חדים ופשוטים. מי שמעוניין לתת את ספריו חינם, יכול לעשות זאת בכל פלטפורמה. אולם, במידה ותוצרי העבודה הינם למכירה, הם חייבים להמכר דרך אפל. רבים בתעשיה התרעמו על תנאים אלו. דיונים ערים התנהלו בנושא בגוגל פלוס, כמו גם בבלוגים שונים ברשת, אשר השוו תנאים אלו למצב בו מיקרוסופט היתה דורשת שכל מסמך שנוצר במעבד התמלילים וורד יהיה שייך לה.

כמו כן, ברמה הטכנית, הספרים אינם תומכים בסטנדרטים פתוחים, אלא מכילים יכולות בלעדיות לאפל. עניין זה דומה לאופן בו אפל בחרה לממש את מוצר שיחות הוידאו שלה, Facetime, אשר פועל כמערכת סגורה לתקשורת בין משתמשי אייפון ואייפד בלבד.

לטעמי תלונות אלו מוזרות במקצת:

ראשית, אפל עשתה את אותם מהלכים שהיא עושה תמיד – בניית מערכת סגורה, תחת שליטתה המוחלטת, הנותנת יכולות עדיפות למוכנים לקבל תכתיבים אלו. כך קרה בתעשיית המוזיקה, כך קרה בתעשיית הסלולר, וכך קורה כל יום, עם כל אייפד שנמכר.

טענות שונות הועלו על כך שאפל מנצלת את כוח השוק שלה. גם טענה זו מוזרה במקצת. אפל אינה מונעת מכירת ספרי לימוד אחרים על מוצריה, כמו גם אינה מונעת מחנויות ספרים דיגיטליות מתחרות להפיץ דרכה את האפליקציות שלהן. לכן, אין כאן ניצול כוח שוק.

בנוסף לכך נראה לי רק סביר שהחברה לא תסכים להפיץ חינם תוכנת יצירת תכנים מתקדמת, ולאפשר לפלטפורמות מתחרות להנות מהתוצר שלה.

האם שוק החינוך עומד להשתנות? לדעתי, כן, אם כי לא באופן ישיר.

ראשית, מוצרי אפל החדשים מעמידים באור אחר לחלוטין את המהות של סופר, ספר לימוד, ולמידה.

סופר אינו סופר יותר – אלא מפיק מולטימידה. ספר לימוד אינו מוצר סטטי, אלא מוצר שמשתנה תדירות, ועשיר בכלי המחשה יחודיים. ולמידה אינה שינון, אלא הבנה עמוקה של רעיונות הטמונים בחומר הנלמד.

כמו כן, היא פותחת את שוק ספרי הלימוד למגוון יוצרים חדשים. משוק סגור הנשלט על ידי כמות קטנה של מו"לים, אפל מאפשרת לכל משתמש מק ליצור ספרי לימוד עשירים ויחודיים, ולהפיצם לקהל היעד במערכות פשוטות וקלות לשימוש.

בשלב זה קשה להעריך מתי נרגיש את ההשפעות של שינויים אלו. אולם דבר אחד ברור – הכיתה עומדת להיות מעניינת הרבה יותר, ובקרוב.

מבחינה זו, הארוע שהתקיים ביום חמישי במוזאון גוגנהיים בניו-יורק לא היה שונה. אפל כנראה עבדה על חזונו של סטיב ג'ובס לשנות את כללי המשחק של ספרי הלימוד ולתרום תרומה משמעותית למערכת החינוך יותר מארבע שנים. כבר ב- 2008 יצא כנראה מידע ראשוני על היוזמה. אבל רק הכרזתו של האייפד והקצב המסחרר בו הוא התקבל במערכת החינוך האמריקאית הכשירו את הקרקע לבניית אפליקציה לבניית ספרים אינטראקטיביים. לא רק אפל עבדה קשה על הרעיון – אלא גם חברות אחרות כגון Kno ו- InKling. מסתבר שגם עובד לשעבר באפל חשב שזה רעיון טוב עוד בתחילת 2010 (אבל זנח את הרעיון מסיבות ברורות).  אפל, כהרגלה, המתינה עד שסגרה לפני כחצי שנה הסכמי שיתוף פעולה עם שלושת המו"לים הגדולים בארה"ב ויצאה רק החודש עם סביבה חדשה לחלוטין ליצירת ספרי לימוד.

לא מדובר כאן בסתם עוד אפליקציה לכתיבת תוכן. מדובר במהפכה של ממש. לא מדובר בעוד אפליקציה שתאפשר למו"לים הגדולים ליצור ספרים אינטרקאטיביים וחכמים. לא מדובר ביצירת עוד חנות אפליקציות שזמינה למתי מעט. בהכרזה של אפל גלום מסר חשוב - הכח עבר למורים. נקודה.

ליצור ספר חכם – באותה קלות של מצגת וללא עלות.

התסריט הבא, שעד עתה היה דמיוני לחלוטין, הפך להיות נגיש לכל אחד ואחד. נניח שאני מורה ותיק, שמלמד פיזיקה באמצעות כלי המחשה מגוונים. עם השנים יצרתי לעצמי כבר קבצי word עם התכנים השונים. יש לי גם קישורים למצגות ולאנימציות מגניבות שמצאתי באינטרנט, דפי עבודה, נוסחאונים ודפי הסבר שצברתי עם הזמן. עכשיו, עם כל החומר הזה, אני יכול להתחיל לעבוד. (רק חבל… שהתמיכה בעברית חלקית… )

האפליקציה iPad Author זמינה מיידית להורדה, והיא חינמית (אופס, היא עובדת רק על מחשבי אפל.. בארה"ב זו לא בעיה). האפליקציה אינטואיטיבית ובנויה כמו אפליקציות אפל אחרות, ומי שיודע לעבוד על Pages או Keynote יכול לעבוד מיידית וללא שום הדרכה מיוחדת. עם פתיחת האפליקציה ישנן מספר תבניות לבחירה. בחרתי תבנית, וגררתי אליה את קובץ ה-word או pages שלי. התוכנה מסדרת את התוכן אוטומטית לפי עמודים, פסקאות, כותרות, ויוצרת אוטומטית אינדקס אינטראקטיבי. גרירה של תמונות, אפלטים, או ווידג'טים ב- html5 או java משלבת אותם אוטומטית בתוך הקובץ, והכל ניתן לשינויי עימוד פשוטים.

אני חושב שסיימתי? כל שעלי לעשות זה לחבר אייפד וללחוץ על Preview. הספר שיצרתי עובר מיידית לאייפד ואני יכול לוודא שקיבלתי את מה שרציתי. סיימתי? אני יכול להעביר את הקובץ לכל אחד מהתלמידים שלי – והוא יכול להטעינו על האייפד שלו – והכל בפשטות ובחינם.

נניח שאני חושב שיש סיכוי שאת הספר שעשיתי יקנו בכסף טוב? כל שעלי לעשות זה לפתוח חשבון בחנות האפליקציות של אפל. גם זה בחינם. תהליך הפרסום לחנות הינו פשוט ומהיר – ואם בחרתי למכור את הספר גם בכסף – הספר יופיע בחנות הספרים של אפל, עם תג מחיר, וכל אחד יוכל לקנות אותו – והכסף (פחות 30% עמלת אפל) יגיע לחשבוני תוך חודש. יותר פשוט מזה לא יכול להיות, וכאשר כותבי ספרים דיגיטליים מתלוננים שאליהם מעט מאוד ממחיר המכירה של הספר הדיגיטלי, אז 70% שנשאר לי אחרי עמלת אפל זו עיסקה ממש טובה.

המחסומים הוסרו

הקלות המדהימה שאפל מאפשרת ליצור ספרים חכמים ואינטראקטיביים עומדת בקיטוב מדהים לקשיים שעמדו בפני כל יזם עד עתה. בין אם זה להתמודד עם כלים מורכבים ויקרים כמו Adobe InDesign, הצורך לחפש מו"ל שיסכים לתת לך בית חם, והקושי בלהגיע למסות של אנשים באינטרנט.

לחילופין, האופציה האחרת היתה תיכנות. לבנות אפליקציה אינטראקטיבית באמצעות כלי פיתוח, לדעת לתכנת או לשכור שרותי חברת תוכנה, לייצר אפליקציה ולהעלות אותה לחנות האפליקציות. תהליך יקר, עם הרבה מאוד חסמים, שמחייב התמחות בתכנות וידע שלא מצוי אצל רובנו.

נכון – עכשיו צפוי להיות מבול של ספרונים. חלקם שטחיים וחלקם טובים. חלקם זבל וחלקם מצוינים. חלקם מיועדים לכיתה בודדת וחלקם יזכו לתפוצה רחבה. חלקם יוכנו על ידי מורים – וחלקם יוכנו על ידי תלמידים. תחשבו איזה תלקיט מדהים יכול ליצור עכשיו תלמיד בעבודת גמר שלו. כל מי שמאמין שמורה הוא גם מעצב סביבת למידה – יגלה בסביבה החדשה אפשרויות רבות יותר ובמחסום טכנולוגי נמוך יותר מכל כלי אחר. כל מי מאיתנו שתלמידים יכולים וצריכים ליצור, ולא רק לצרוך, ימצאו בסביבה החדשה אפשרויות שלא היו קיימות בכלים הישנים – פאוארפוינט, וורד וכו'.

כן, מדובר בשינוי משמעותי והיסטורי ביחסי הכוחות – אפל גורמת לשינוי כוחות בתחום ספרי הלימוד הדיגיטליים לא פחות ממה שעשו mp3 ואתרי האינטרנט לתעשיית המוזיקה. החודשים הקרובים, אני מעריך, כבר יביאו סיפורים מעניינים מהשטח. יהיה מעניין.

לפני כמה חודשים, בישיבת יועצי לשון שבה השתתפתי, שמעתי את ד"ר אבשלום קור בחידוש תורני-לשוני: "קודם נאמר 'וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים' ורק אחר כך 'וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם' – ללמדך שאל לאדם להמעיט בערכו. כי מי שממעיט מערכו – גם אחרים ממעיטים מערכו. אל לנו להתייאש להרגיש קטנים ולחשוש מלנסות ולשנות דברים בתחום השפה והלשון. מי שמעז – מצליח!"

נזכרתי בדבריו כשחלפתי בנסיעה ליד מגדלי עזריאלי וראיתי כיתוב, באותיות קידוש לבנה, המתנוסס על המגדלים: "כולנו מסמסים ים המלח למספר 2244". מדובר, למי שלא מעודכן, במסע פרסום שנועד לקדם את ים המלח כאחד משבעה פלאי עולם. פלאי עולם – אני בעד, אבל למה בלועזית?

מסמסים, אבל למה בלועזית? (צילום: דפנה טל)

אם את "אס-אם-אס" אני מתעב, קל וחומר כשמדובר בפועל שגזרו מהשם הזה –"מסמסים". אני מתעב את ה"שורש" ס-מ-ס משתי סיבות: הראשונה – שיש חלופה עברית הולמת ושאף נקלטה לא רע בציבור– 'מסרון', מהשורש העברי מ-ס-ר; השנייה – שאפילו בארה"ב שמִמֵימֵי תרבותה המרים אנו שותים בצמא ובשקיקה אין משתמשים במילה זו אלא אומריםtext message.

חמוש בדבריו של אבשלום ומעודד מתקופת המחאות (והצלחתן) בישראל, החלטתי לזעוק ולהעז. שלחתי מכתב למשרד התיירות, האחראי על המסע הפרסומי הזה, ובו שיבחתי אותם על עצם רעיון המסע הפרסומי, אבל הלנתי על השימוש בלעז.

שלום רב
[...] אני מוכרח להסב את תשומת לבכם לנקודה מסוימת במסע השיווקי הזה. ים המלח הוא סמל של ישראל. עוד סמל של ישראל הוא השפה עברית. לכן איני מבין מדוע בחרתם להשתמש בלועזית ולכתוב מסמסים. יש חלופה עברית יפה ושדי נקלטה בציבור (חפשו בגוגל ותיווכחו): אס-אם-אס = מסרון בעברית. ולכן במקום מסמסים אפשר לומר שולחים מסרון או או ממסררים שזו החלופה הרשמית מטעם האקדמיה ללשון.

מדוברת משרד התיירות ענו לי כך:
ירעם שלום, תודה על פנייתך ועל תשומת הלב. אכן החלופה העברית, מסרון, נקלטה היטב בשיח הישראלי ונעשה בה שימוש רב אף יותר ממקבילת הלועזית. עם זאת, השימוש בהטייתה עדין בעייתי. מאחר ומדובר במסר קצר, אשר צריך להיקלט במהירות, תוך כדי תנועה, כולל קליטת מספר החיוג, העדפנו, אחרי מחשבה, את הנוסח הקליט על פני הנכון אקדמאית. אציין עוד כי גם אנו נמנים על אוהבי השפה העברית ומקפידים על שימוש מירבי ונכון בה, במקרה זה, כאמור, גבר השיקול השיווקי והבטיחותי. שירה קוה, דוברת משרד התיירות

לא ויתרתי:
אני מסכים שהשימוש בהטיה מוכר פחות, ולכן הייתי בוחר לכתוב שולחים מסרון. אני מבין שהשיקול של המסר הקצר והקליט הוא הכרחי, אבל מדובר בהוספה של עוד מילה אחת בלבד. עם כל החשיבות של מסר קצר וקליט – המסר של העברית לא פחות חשוב. כמו כן, אסור לשכוח שמשרד התיירות מחויב לחוק, והחוק קובע שמשרדי הממשלה כפופים להחלטות האקדמיה ללשון.

וכה ענתה לי הדוברת:
אני מסכימה איתך, אבל ישנם שיקולים נוספים ובהם מספר התווים על לוח הכיתוב… אנו לא חלוקים במהות, אבל במקרה זה, בו התנאים מאוד מגבילים ועל אף שכל השיקולים עלו, הוחלט כאמור על בחירה קצרה, ממוקדת ובטיחותית יותר.

החלטתי לערב את האקדמיה ללשון. צלצלתי למזכירת האקדמיה, רונית גדיש, שיתפתי אותה בעניין, והיא אמרה שהאקדמיה תפעל בעניין. רגע לאחר שסיימתי השיחה קיבלתי את הדוא"ל הזה ממשרד התיירות:
אנו נשוב ונבחן את הנושא. תודה רבה שוב על תשומת הלב.

כמה דקות אחר כך שלחה מנכ"לית האקדמיה מכתב לדוברות:
שלום שירה, האקדמיה ללשון העברית קבעה מסרון תמורת SMS ואת הפועל מסרר (=שלח מסרון). חובת המדינה – ובמקרה הזה באמצעות משרד התיירות – להשתמש במילים עבריות שנקבעו במקום מילים לועזיות. אני חושבת שזאת חובה נעימה וגם זכות. כדי שמילה חדשה תיקלט, צריך להשתמש בה. עכשיו נקרית הזדמנות להשתמש במסרר. אנחנו מבקשים אפוא שמשרד התיירות ידאג להמיר את "מסמסים" בפועל "ממסררים": כולנו ממסררים ים המלח.
מנקודת המבט השיווקית, את יכולה לתאר לעצמך איזו תשומת לב ימשוך מסע הפרסום למען ים המלח בזכות המילה ממסררים. אני כבר מסררתי.
בברכה, טלי בן-יהודה מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית

בבוקר השכם חיכתה לי בדוא"ל הבשורה המשמחת הזאת:
שלום ירעם, קיבלתי הודעה אתמול מאבשלום קור שמחפשים את טלי בן-יהודה ממשרד התיירות כדי להודיע לה שהכיתוב במגדלי עזריאלי שונה: כולנו ממסררים ים המלח. הידד!
יישר כוחך. רונית

ממסררים - בעברית! (צילומים: משמאל - דפנה טל, מימין - רויטל סוסנקו ברקאי)

מודה שהייתי גאה בעצמי, אבל בעיקר גאה בגאוותה של העברית שכעת מתנוססת לה באותיות קידוש לבנה לעיני כל חי לאמר.

"התחושה הייתה שאנו, הגיאוגרפים, על המפה" כתבו לנו בעקבות השיעור מבית חינוך "ירקון". "צפינו בשיעור הסינכרוני שתי כיתות, ח' ו-ט', וההתרגשות הייתה רבה. הרגשנו שאנו בעיצומו של תהליך מכד, חשוב ומיוחד למדינת ישראל. מבחינת ההרצאה היא הייתה מעניינת, מותאמת לכל גיל, ויזואלית ומאד עניינית. התלמידים בשתי הכיתות נהנו… יישר כוח לצוות מטח וכן לשאר השותפים לארגון הפרויקט. תודה רבה על הגאווה שאתם מספקים לנו".

ים המלח - זריחה מעל הרי ירדן (צילום: שרון שלמה)

התחרות העולמית "שבעת פלאי עולם הטבע" מגיעה בימים אלה לשלב הסופי והמכריע שלה. ים המלח העפיל לגמר שבו נותרו 28 מתמודדים מתוך מאות, ומהם יבחרו שבעה. ים המלח, המתמודד מול הגרנד קניון, האמזונס, איי גלפגוס ועוד, נחשב לאחד המועמדים המובילים לזכייה בתחרות.

ים המלח. יהיה אחת משבעת פלאי הטבע בעולם? (מקור: פיקיויקי)

במשרד החינוך רואים בתחרות הזדמנות ללמוד, להעמיק ולחזק את הקשר בין התלמידים לאזור זה בפרט, ולארץ בכלל. לפיכך, ביום שלישי הקרוב (25.10) בשעה 11:00 יתקיים שיעור גיאוגרפיה סינכרוני לתלמידי כיתות ז' עד יב', בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך גדעון סער. במהלך השיעור, שיועבר על ידי ד"ר חנן גינת ובשיתוף עם מטח, יוכלו התלמידים להעלות שאלות בנושא ים המלח. בסוף השיעור יוסבר גם תהליך ההצבעה וחשיבותו לישראל.

על מנת להיערך לשיעור, מורים לגיאוגרפיה (ובכלל) מכל רחבי הארץ מוזמנים להיכנס לקמפוס הסינכרוני של מטח ולפעול על פי "הוראות הכניסה למפגש סינכרוני" המפורטות בקישור שבחלק השמאלי העליון של האתר. תלמידים שלא ישתתפו במהלך השיעור יוכלו להיכנס לאתר מפמ"ר גיאוגרפיה ולצפות בו אונליין בכל עת.

בהצלחה לנו!

לאתר התחרות

שלום,

שמי נעמה, ואני מורה לחינוך מיוחד בכיתה ט' כיתה מקדמת בבית ספר בבית שמש. זאת השנה הראשונה שלי כמורה, לאחר שסיימתי את לימודיי במכללת דוד ילין.

רציתי להודות לכם מעומק לבי על החוברות הנהדרות שכתבתם, ומכיוון שאני מלמדת היסטוריה, זאת החוברת שבאתי איתה בהכרות. היות ובעצמי לי היו ועודנם קשיים בתחום הדידקטי והלימודי, אני יכולה להעיד ממקור ראשון כי עוד לא פגשתי כתלמידה או כסטודנטית, ואף לא כמורה, ספר עבודה מובנה ומדויק כמו זה שאתם יצרתם .

עד כה, כסטודנטית, הרגשתי פעמים רבות כי אני משקרת את עצמי ואת הילדים בזמן שעבדתי איתם בחוברות שהרגשתי בכל רובד מגופי כי הן אינן עוזרות, אלא מקשות וגורמות לתסכול רב. החוברות שלכם מפשטות, ומפרקות לגורמים את התוכן ואת הקניית מיומונויות הלמידה באופן נעים לילד (ואף למורה).

בתור מי שמוצאת קושי ותסכול בלתי נדלה בהפשטת החומר ובפירוקו, אני מוצאת כי החוברות שלכם מושלמות , ולי נותר רק להנחות את התלמידים ולפתח את החשיבה ומיומנויות הלמידה שלהם מתוך הבסיס בחוברת שכבר מובנה בצורה כה חכמה.

ועל כך רציתי להודות מעומק לבי – תודה רבה רבה רבה!

אם כך , נותר לי רק לחכות לחוברת אזרחות שתצא במהרה….  (אני מקווה ומייחלת!)

תודה לכם שוב, והמשיכו במלאכה המבורכת. שנה טובה!

נעמה א'

אתר תלתן מבית מטח (צילומסך)

לאחרונה היו דיונים במשרד החינוך בנושא השעות הנדרשות לתלמידי "הכיתות הקטנות"- כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, שרבות מהן מאוכלסות בתלמידים עם ליקויי למידה מורכבים. סוגיה מרכזית שנדונה היא הבקשה לתוספת שעות לכיתות אלו, שהריבוי בהן עלה על הריבוי הטבעי.

התלמידים המופנים לכיתות קטנות הם תלמידים שעברו ועדת השמה. ועדת השמה היא ועדה מקצועית, שטובתו של הילד נגד עיניה. ההחלטה לשים ילד בחינוך המיוחד היא החלטה כבדת משקל. השיקול המנחה בה הוא לתת לילד את התנאים הטובים ביותר שיאפשרו לו להתמודד עם קשייו תוך כדי קבלת עזרה לימודית, רגשית ופיזית.

לא תמיד קל לוועדה לשכנע את ההורים בנחיצותה של כיתה קטנה עבור ילדם. ההורים חוששים מתיוג הילד בחינוך המיוחד. הם דואגים לעתידו, לסטיגמה שעלולה לדבוק בו ומאידך הם רוצים באושרו ובטובתו.

מה יקרה לילד שוועדת השמה הפנתה אותו לכיתה קטנה, שהוריו הסכימו להחלטה ובסופו של דבר ילמד בכיתה רגילה בגלל העדר תקציב? כדי לענות על השאלה כדאי להפנות מבט לתלמידים אחרים עם ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז, אלו הנמצאים ממילא בכיתות הרגילות (מספרם נאמד בלפחות 60,000). תלמידים אלו, שלא עברו ועדת השמה, שהלקות שלהם ודאי בעצמה נמוכה מזו של התלמידים שעברו ועדת השמה, האם הם מקבלים מענה אמיתי לצרכיהם?

מה קורה לילד לקוי למידה שמגיע לכיתה רגילה?

למרות המודעות הגבוהה לנושא של ליקויי למידה והפרעות קשב, המענה בתוך בתי הספר בהחלט אינו משביע רצון. על מנת לצלוח את המערכת בשלום זקוק התלמיד לקוי הלמידה להורים תומכים, מבינים וחזקים וללא ספק- בעלי אמצעים. ישנם בתי ספר שהקימו מרכזי תמיכה מקצועיים, ישנן מורות שילוב, ישנם בעלי תפקידים בבתי הספר שאמורים לאתר ולסייע- אבל סך הכל זה הרבה הרבה פחות מדי.

מדברים רבות על התאמות בדרכי ההיבחנות, ובקול חלש מזכירים גם התאמות בדרכי ההוראה, התאמות שאינן מחייבות איש. בפועל מרבית המורים הרגילים אינם מבינים את מהות הלקות ואיך להתמודד איתה.

התמודדות אמיתית עם קשייו של תלמיד לקוי למידה חייבת להיות מקצועית, בחלקה אישית, ועם הרבה תשומת לב להיבטים רגשיים. אם זה המצב לגבי תלמידים אלו, מה יקרה לתלמידים שלקותם חמורה יותר ומורכבת יותר, אם הם ייאלצו ללמוד בכיתות רגילות?

מחקרים הראו שתלמידים עם ליקויי למידה שנשארו במערכת החינוך, משפרים מאוד את סיכוייהם לחיים נורמטיביים בעתיד. לעומת זאת תלמידים שנשרו, נוטים להסתבך. מחקר של דר' עמלה עינת הראה ש 70% מהאסירים היהודים הם לקויי למידה.

על מערכת החינוך לעשות כל מאמץ על מנת להשאיר את התלמידים במערכת, למנוע את נשירתם ולהביא אותם להישגים שהם מסוגלים להם. יותר מדי מדברים בחברה שלנו על העשירים שמתחזים ללקויי למידה בעזרת אבחונים קנויים על מנת לקבל הקלות במבחנים, ופחות מדי מדברים על התמודדות אמיתית עם צרכיהם של תלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב, תלמידים שצריכים להתגבר על קשיים אדירים שמקורם נוירולוגי המלווים בתחושת כשלון מתמשך. זו ההתמודדות האמיתית!

ליחצו כאן להצטרפות לדף הפייסבוק של חינוך מיוחד במטח

לפני יותר משנתיים קראה לי עפרה רזאל, מנהלת תחום צרכים מיוחדים במטח, והעבירה לי פרויקט חדש – אתר שהוא "קורא RSS  נגיש". לאתר היה כבר פיילוט עובד, שאפיין צוות בראשותה של עפרה, ואני התבקשתי קודם כל לבדוק אותו עם אנשים עם מוגבלויות. מה זה הדבר הזה, קורא RSS? לא הבנתי, ומלבד זאת אני בדרך כלל מעדיפה פרויקטים שאני שותפה להם מתחילת הפיתוח… באותו זמן לא ידעתי עד כמה משמעותי , חשוב ופורץ דרך יהיה הפרויקט הזה עבורי - פרויקט שבסופו נוצר אתר רסיסים: אתר ללא תשלום שמטרתו להנגיש את המידע הרב שנמצא ברשת לאנשים עם מוגבלויות.

צילום מסך מאתר "רסיסים"

קצת רקע…
השימוש במחשב ובאינטרנט נחשב כיום לחלק אינטגרלי מחיי היומיום של מרבית האוכלוסיה. עבור אנשים עם מוגבלויות שונות, השימוש במחשב הוא אפשרי – אולם השימוש באינטרנט מורכב מאד. כדי להפעיל את המחשב ולהשתמש בתוכנות אופיס למשל, נעזרים אנשים עם מוגבלויות בטכנולוגיות מסייעות: עיוורים משתמשים בתוכנת "קורא מסך" המקריינת את כל מה שנמצא על מסך המחשב; לקויי ראייה משתמשים בתוכנות מיוחדות המגדילות את המסך כולו; אנשים שאינם יכולים להזיז את הידיים יכולים להשתמש בתחליפי עכבר למיניהם, אפילו באמצעות מיקוד מבט, ואנשים שיכולים להזיז רק רגל או ראש או כל איבר אחר בגוף, משתמשים במתגים (סוג של כפתורים לחיצים) במקום בעכבר. אולם כדי שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לגלוש באינטרנט, כל הדברים הללו אינם מספיקים אם האתרים אינם נגישים.

בעולם האינטרנט קיימים סטנדרטים בינלאומיים לכתיבה נכונה ונגישה של אתרים, אולם למעשה כיום, מרבית האתרים אינם נגישים לאוכלוסיות עם לקויות שונות. לכן חיפשנו פיתרון טכנולוגי שיאפשר לאנשים לקרוא את המידע המתפרסם ומתעדכן ברשת ללא תלות במגבלה שלהם. את הפתרון לכך מצא למעשה בחור צעיר בשם אייל בר חיים, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב שהציע להשתמש בטכנולוגיה סטנדרטית, שנקראת RSS והמאפשרת לאתרים לספק עדכוני תוכן ומידע חדשים בצורה נוחה, קריאה ומהירה. אייל ליווה את פיתוח האתר מתחילתו ועד סופו במסירות ומתוך אידיאולוגיה והבנת חשיבות האתר. את האתר פיתחנו כחלק מהעשייה של תחום צרכים מיוחדים במטח, בסיוע המוסד לביטוח לאומי.

אתר רסיסים

אתר רסיסים מנגיש את תכני האתרים לאנשים עם כל הלקויות – כאלו המשתמשים בקורא מסך, במסך ברייל, במסכי מגע, מתגים, מקלדת וירטואלית, עכברים מותאמים וכו'.

האתר מכיל מאגר של כ-2,000 אתרים בעברית המספקים תקצירי מידע (עדכוני RSS), כשהמשתמשים יכולים להוסיף אתרים נוספים שהם מתעניינים בהם ולארגן את האינפורמציה על המסך בדרך הנוחה להם – למשל, להתאים צבעים וגדלים (פיצ'ר הכרחי לאנשים שקל להם יותר לקרוא או להתרכז רק בצבעים מסוימים וגודל טקסט מסוים). כמו כן, המשתמשים יכולים לארגן את הערוצים השונים בקטגוריות או לתייג את המידע על פי נושאים שונים בהתאם למה שמעניין אותם ונוח להם.

"אתמול ראיתי את האתר. ממש ראיתי…"

קשה לתאר במילים את התחושה שליוותה אותי כשהגעתי לראשונה לביתם של מישל ומרגלית,שני אנשים מבוגרים, עיוורים. את פניי קיבל כלב נחיה מקסים, ולאחר שמרגלית הכינה לי כוס קפה נכנסנו מישל ואני לחדר העבודה. לפתע שמעתי את מישל אומר: "אופס, אני צריך להדליק את המסך בשבילך…" ברגע זה הבנתי באמת את המשמעות של שימוש במחשב וגלישה באינטרנט בלי לראות כלום. לפני זמן מה כתב מישל (שלא חסך גם את ביקורתו במהלך הפיתוח): "אני ממליץ בחום על אתר רסיסים. הוא נגיש מאד לתוכנות קוראות מסך. למדתי לנווט באתר בכוחות עצמי, ללא כל עזרה, והזמן שנדרש לי היה כרבע שעה לכל היותר.. … בעזרת אתר רסיסים, התוודעתי לאתרים רבים בתחום העניין שלי, אשר לא ידעתי על קיומם בטרם הושק האתר…" גם אורן מירושלים, אדם בעל לקות ראייה משמעותית, אמר לאחר שנכנס לאתר: "אתמול ראיתי את האתר. ראיתי, ממש ראיתי…"

מישל ומרגלית ביום העיון להשקת "רסיסים"

אחד האנשים המדהימים שפגשתי הוא יהונתן, בחור בן 28 שנולד עם שיתוק מוחין. יהונתן אינו מדבר ומוגבל מאוד בתנועותיו – באופן רצוני הוא יכול להזיז רק את הראש, מצד לצד. כדי לעבוד במחשב, הוא משתמש במתגים במקום בעכבר אולם רוב האתרים אינם נגישים עבורו. יהונתן הוא בחור חכם, שנון, בעל חוש הומור וזיכרון מצויין. כדי לסביר לו את השימוש באתר נדרשו לי מספר דקות בלבד. בתמונה ניתן לראות את יהונתן מדגים גלישה באינטרנט ביום העיון שהתקיים במטח לכבוד השקת אתר רסיסים. כל מי שראה את יהונתן גולש באתר בקלות ובמהירות (יחסית) הבין את החשיבות העצומה שיש לאתר הזה עבור אנשים רבים בעלי מוגבלויות שיכולים עתה לגלוש בקלות יותר באינטרנט ולמצות טוב יותר את מה שהוא מציע.

במהלך הפיתוח פגשתי גם סטודנטים עם לקויות למידה, דיסלקציה והפרעות קשב, אנשים שמציאת מידע באתרים עמוסים ומבלבלים אינה פשוטה עבורם.

היום, עם סיום הפיתוח, כשאני יודעת שאנשים כמו מישל, אליקים, אורן ויהונתן גולשים באתר יום יום אני יכולה לומר בלב שלם שיש לי סיפוק עצום ותקווה גדולה שנוכל להפיץ את האתר ולהטמיע אותו בקרב כל מי שיכול ליהנות ממנו.

אנחנו מקבלות תו אתר נגיש מיו"ר נגישות ישראל, מר יובל וגנר

יולי 2001. אני מעמידה את האוטו במגרש חנייה מוקף עצים ופרחים, ומביטה בתחושת גאווה ורווחה בכתם הכתום שבאופק – מבנה מטח המחודש. אני עולה במדרגות המוליכות לבניין ועוברת דרך דלת זכוכית גדולה לתוך מרחב גדול ופתוח. כבר בשעה זו של הבוקר ניתן היה לראות קבוצות של אנשים מתגודדים בפינות שונות של המרחב הפתוח ושותים קפה יחד. כמנהלת – האם אחייך עכשיו, או שמא אכעס, כי המקום לשתיית הקפה אינו בעבודה אלא במפגש עם חבר בערב?

התשובה היא שחייכתי, ואני ממשיכה לחייך.

כי כשאנשים בארגון של 400 איש נפגשים זה עם זה, לקפה וארוחה קלה, הם מוצאים המון נושאים לשיחה: בהיבט האישי, בהיבט החברתי, וגם בהיבט – תאמינו – שקשור לעבודה. אני שומעת סביבי את ההתלהבות של עובד שמספר לקולגה שלו – "הספר החדש הגיע! תריח את ריח הדפוס!" ואת זו של חברו, שמחייך אליו בחזרה: "הספר עלה לאוויר, ובקרוב נראה אותו במדיה הדיגיטלית"; "וואו, בקלות שכזאת העליתי אתמול בלילה לספר שכבת מידע שממחישה מהי פוטוסינתזה"; "תשמע קטע, מורה דיווחה שהיא העלתה פעילויות לקבוצות תלמידים על גבי הספר ברשת"; וגם "לא תאמין: בן של חברים, תלמיד תיכון, סיפר שהירשו לו לכתוב טוקבקים בספר". מדהים ממש, האם אי פעם חשבנו שנוכל לעשות את כל זה? אבל רגע, רציתי לספר לכם בכלל על המבנה היום, ולא על הספר…

צבעים המעוררים אדם מעייפותו ומשדרים חדשנות ורעננות

הבית המחודש של מטח מזמן לנו מצד אחד את האפשרות לשבת מול המחשב במשרד שמחלונו נשקפים עצים ופרחים, אבל מצד שני גם מאפשר לנו לצאת מבין ארבעת קירות המשרד ולהיפגש עם אנשי התחומים האחרים ועם האורחים במרחב שמעוצב בצבעים המעוררים אדם מעייפותו ומשדרים חדשנות ורעננות. בדיוק הרצון הזה – לאפשר יציאה מתוך המשרד – הוא שהביא אותנו להקים קפיטריות בכל קומות המבנה, וגם איזורי רגיעה שבהם אפשר לשתות קפה על כורסה אדומה ונוחה. וכך בשלוש בצהריים, ניתן לשמוע מאשת השפה אמירה כגון, "כשאני כבר ממש עייפה, אני יכולה לצאת ולשבת במרחב המרווח מול המשרד שלי, ולשוחח עם חברה מתחום הגיאוגרפיה על הא ועל דא. האמינו לי, אחרי כעשרים דקות התעוררתי ואפילו הצלחתי "לגנוב" ממנה רעיון לוויזואליזציה בתחום השפה".

איזורים שאפשר להירגע בהם

האם שינוי בסביבת העבודה יכול להשפיע על ארגון החשיבה ועל המוטיבציה לעבודה? אין ספק בלבי שהתשובה לכך היא: כן, בהחלט – וכאן ארצה להיות מאד אישית: בעברי, בנשמתי, אני מורה. למדתי בחיפה, ולאחר מכן לימדתי בבית ספר יסודי באשקלון. בעוד שבתקופת לימודיי התנסיתי רק בכיתות שבהן התלמידים ישבו בטורים ולמדו בשיעורים פרונטאליים, כשהגעתי לדרום ישבו הילדים בקבוצות קטנות, במרחבים פתוחים, באולם אחד לימדו שניים-שלושה מורים קבוצות תלמידים. וכך, בהמשך כל שנות הוראתי שם, לא פגשתי שוב בארגון הכיתה הפרונטאלי, ואחת המסקנות החשובות שהקשתי מכך הייתה שארגון הסביבה באופן שונה יכול להשפיע ולאפשר יותר פתיחות, יותר יצירתיות, חופש הבעת דעה וכדומה. נכתב רבות כי ארגון הכיתה מרמז על ארגון בית הספר, ארגון החברה. כיתה המאפשרת קבוצות עבודה, קצב עבודה אינדבידואלי, גמישות וניידות, תאפשר גם מבנה פחות היראכי בניהול המוסד, ארגון שונה בעבודה בין המורים, בקשר עם התלמידים, עם ההורים ועם ההנהלה. ארגון שטוח יותר והירארכי פחות, ארגון שבו התקשורת פתוחה יותר ועשויה אכן לעודד יזמות, שיתוף ויצירתיות. סביבה משדרת תפיסת עולם, הבעת דעה, אמירה לארגון – לאנשים הנמצאים בה, עובדים בה, חיים ונושמים אותה.

כשראיתי את המפגשים הללו חייכתי, ואני עדיין מחייכת

יש לכם פייסבוק? הבניין המחודש של מטח מועמד כעת לתחרות משרדים פתוחים 2.

במסגרת תפקידי כרכזת הביולוגיה של תכנית "נחשון" נפגשתי במהלך השנה עם מאות תלמידים הלומדים ביולוגיה ברמה של 5 יחידות לימוד. במפגשים אלה הצגתי בפני התלמידים את תכנית החונכות הוירטואלית "נחשון",  שהופעלה במהלך שנת הלימודים תשע"א לראשונה גם בביולוגיה.

כמעט בכל מפגש שהייתי בו, לצד התלמידים שנרשמו לתוכנית ובכך התחייבו למפגשים שבועיים קבועים לאורך כל השנה, היו גם תלמידים שחשפו בפניי את החשש שלהם להתחייב ללמידה לאורך כל השנה, והעלו דווקא את הצורך בקיום מפגשי תרגול נקודתיים לקראת בחינת הבגרות. האמירות האלה לא הרפו ממני, והרגשתי שחשוב למצוא את הדרך כיצד לתת מענה גם לתלמידים האלה.

בגיבוי מלא של סיגל עצמון, מנהלת הפרויקט, שהחליטה "להרים את הכפפה", יצאנו  לדרך, ולקראת בחינת  הבגרות בביולוגיה קיימנו ב"נחשון" מפגשי  מרתון וירטואליים ברשת, שהיו פתוחים לכל תלמיד המעוניין בכך ללא הרשמה מראש וללא תשלום. כך, לאחר כעשר שנות ניסיון כמורה לביולוגיה בכיתות פרונטאליות, הזדמן לי לגלות עולם  וירטואלי חדש ומפתיע שלא הכרתי קודם.

  אז מהן  התובנות שצברתי לאורך הדרך? הבנתי, שעד כמה שהוראה בכיתה פרונטאלית היא קשה, בכיתה וירטואלית באופן מיוחד נדרש המורה להשתמש בכל היכולות והמיומנויות שרכש, ולהפעיל את מיטב כישוריו על מנת לעניין את התלמידים ולגרום להם להיות פעילים בשיעור. סיבה מרכזית לכך היא שבכיתה וירטואלית, בניגוד לכיתה רגילה,  אין קשר עין עם התלמידים (בשיעורי נחשון לא נעשה שימוש בוידיאו), מה שהופך את האתגר לגדול במיוחד. ולכן, נשאלת השאלה -  איך מתמודדים עם זה?

לשמחתי, אני חושבת שהצלחתי למצוא את  הדרכים הייחודיות שאפשרו לי "לחוש" את הכיתה הוירטואלית שלי, ולדעת אם בצד השני של הרשת רוב התלמידים מצליחים להישאר מרוכזים (בביולוגיה,לא בפייסבוק). זה לא היה פשוט, אבל השתדלתי לא להיסחף להרצאות ארוכות ומשעממות (אני חושבת שמורים רבים יסכימו איתי שזה לא תמיד קל…), ו"להפעיל" את התלמידים בכל דרך שהתוכנה מאפשרת.  דבר זה דרש ממני  חלוקת קשב שלא הייתה מביישת טייס, כי במקביל להעברת החומר הייתי צריכה להיות ממוקדת כל העת במסך המחשב כדי לראות מי הצביע וביקש רשות דיבור, מי  סימן לי שלא הבין, מי שלח מסר שאני מתקדמת מהר/לאט מדי, מה כתבו  בינתיים בצ'אט, אילו תשובות סימנו לי בשאלות האמריקאיות, ומי  "רק" כתב לי  שאלה  על הלוח.

דבר נוסף ומעניין שלמדתי על כיתות וירטואליות  הוא שברגע שמתחיל שיעור, מתפתחת  דינאמיקה המזכירה כיתה פרונטאלית מסורתית. בכל מפגשי המרתון תלמידים מסוימים השתתפו בשיעור באופן קבוע,  אחרים רק הקשיבו והיה קשה יותר להפעיל אותם, ולצערי היו גם כאלה שלקחו על עצמם את תפקיד  המפריעים (ולמי ששואל את עצמו "איך תלמיד יכול להפריע בשיעור וירטואלי?", מסתבר שהיו כאלה  שמצאו את הדרך… ובאופן עקבי ניצלו לרעה את  האפשרות שניתנה להם לכתוב על הלוח כדי לקשקש על השקופיות). וכאן, אגב, גם בא לידי ביטוי  כוחה של הכיתה הווירטואלית, המתגלה כ"התגשמות חלומו" של כל מורה, כאשר בלחיצת כפתור קלילה אפשר להשתיק את כל תלמידי הכיתה, או להוציא תלמיד מפריע מהשיעור…

שמחתי לגלות שגם בכיתה וירטואלית אפשר ליצור קשר אישי עם התלמידים. אומנם אני לא אצליח לזהות אף אחד מהמשתתפים אם  אפגוש אותו פנים אל פנים, אך אני יכולה לומר בוודאות שאת כל אותם תלמידים קבועים ופעילים, שנכנסו באופן קבוע לשיעורים, שאלו אותי שאלות, ודנו איתי בנושאים שונים, למדתי במשך הזמן להכיר באופן ייחודי, וכך כל פעם מחדש, בתחילת כל שיעור שמחתי  לראות ברשימת המשתתפים את אותם שמות מוכרים (יעל, אפרת, נוי, רביד, עדי, מירית, נורית, חן, רון, ניסיאל, הילה ועוד ועוד…)

כיתה וירטואלית, הצלחה ממשית? בכנות, עברו עליי כמה לילות ללא שינה לפני השיעור הראשון ("מה יקרה אם אחרי כל התארגנות וההכנות יגיעו רק שניים או שלושה תלמידים לשיעור?…" ) אבל למרות החששות, לשמחתי – ברגע האמת הכול התנהל  כמו שצריך: התלמידים למדו בקלות ובמהירות כיצד לתפעל את התוכנה, ובמהלך החודשים אפריל ומאי קיימנו שני סבבים של  מפגשי מרתון וירטואליים שהקיפו את כל הנושאים הנדרשים לבגרות בנושאי הליבה בביולוגיה.השיעורים עצמם לווו במצגות שפותחו במטח במיוחד לצורך התוכנית ובסך הכול קיימנו 40 (!) מפגשים שהשתתפו בהם מעל 1000 (!) תלמידים!

אני שמחה שניתנה לי הזדמנות לתת מענה לשאלות ולקשיים של תלמידים שרצו להעמיק את הבנתם ולתרגל כמה שיותר לקראת בחינת הבגרות המתקרבת. תלמידים רבים פנו אליי לאחר השיעורים וביקשו לקבל את המצגות על מנת להיעזר בהן  ללמידה נוספת לקראת הבגרות ומתגובות שקיבלתי ממורים ומתלמידים, אני יודעת שהמפגשים והמצגות עזרו ללא מעט תלמידים. דוגמה מרגשת  לכך הגיעה אליי ממורה שסיפרה לי שהיא נכנסה לאחד משיעורי המרתון והופתעה לשמוע את אחד מתלמידיה  שואל שאלות בזמן השיעור ואף משוחח עם תלמידים נוספים. מסתבר, שלתלמיד הזה יש ליקוי התפתחותי המקשה עליו להשתלב מבחינה חברתית, והוא מעולם לא השתתף באופן פעיל בשיעורי הביולוגיה בכיתתו, ואף לא יצר קשרים חברתיים עם תלמידים אחרים. הסביבה הווירטואלית האנונימית אפשרה לו לעשות דברים שמעולם לא הרשה לעצמו ב"עולם האמיתי".

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחונכים שהתגייסו למשימה ועזרו בהעברת מפגשי המרתון (איטן פרייס, שלי קולומפוס, דנה אליהו ומיכל וייס) בתגבורן של  נשות צוות הפיתוח של נחשון (אורה בר ושילה טיומני).

ולסיום, חלק קטן מדברי התלמידים:

"תודה רבה לכל צוות נחשון!! המרתון בביולוגיה ממש עזר.. והיה ממש טוב בבגרות. רננה."

"תודה רבה! באמת שהמצגות שלכם מצוינות ומקלות ממש על הלמידה – ואפילו הופכות אותה למעניינת וחווייתית. המשיכו כך עם הפרויקט! רביד."

"תודה רבה !הייתי באיזה 3 שיעורים לפני המתכונת וזה ממש עזר לי להבין את החומר וקיבלתי 97 ! (: נוי"

ביום שישי האחרון בתשע בבוקר התכנסו בבית החייל בתל אביב כ-500 חונכים צעירים מפרויקט החונכות הווירטואלית נחשון. החונכים הם סטודנטים מכל רחבי הארץ המובילים 3,000 תלמידי תיכון להצלחה בבחינות הבגרות. מטרת ההתכנסות הייתה להוקיר תודה לחונכים על העבודה המסורה שביצעו במהלך השנה.

מרבית הזמן מתבצעת ההכשרה של החונכים דרך הרשת, כך שהם אינם זוכים לפגוש זה בזה ומתקשים להעריך את היקפו האמיתי של הפרויקט בשטח. "חשבתי שאני הולך לראות 50 חונכים נוספים, אולי 100, ופתאום אני רואה מעל 400" אמר בפליאה אחד החונכים.

סיגל עצמון, מנהלת הפרויקט, הודתה לחונכים מהבמה בשם צוות נחשון, המנהלים, אבל בעיקר – התלמידים. "מנסיוני האישי," סיפרה סיגל, "אני יכולה להעיד שהערך המוסף של נחשון לתלמידים הינו הרבה מעבר לגבולות הידע ולמידת החומר, ויש לו נגיעה בדברים חשובים לא פחות כגון העלאת המוטיבציה והפיכת הבלתי אפשרי לאפשרי עבור תלמידים רבים".

צוות נחשון 2011

קצת על התכנית

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנטי חדשני שבו סטודנטים חונכים מרחוק, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, תלמידי כיתות י'-י"ב מכל המגזרים במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. הסטודנטים מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבגרות. תלמידים רבים בישראל, וביישובי הפריפריה בפרט, אינם יכולים תמיד להרשות לעצמם לממן מורה פרטי, ומבחינה זו מהווה הפרויקט פריצת דרך לא רק בזמינות הנוחה שהוא מאפשר על ידי לימודים מהבית אלא גם בפן הכלכלי – שכן התכנית ממומנת על ידי משרד החינוך.

"התכנית נתנה לי ביטחון והפכה את המתמטיקה מהמקצוע שהכי הלחיץ אותי למקצוע שאני בטוחה לגביו. במקום לשבת בכיתה בחוסר הבנה הגעתי לשיעורים כשאני כבר יודעת את החומר ואפילו משתתפת בשיעורים" סיפרה אופיר, תלמידת י"ב מבית הספר כדורי. "את כל העזרה קיבלתי מהחונך שלי יבגני שישב איתי בכל שעה שביקשתי – בשישי, בשבת, בבוקר, בערב, וישב איתי על כל נושא עד שהבנתי גם אם זה הגיע לשיעור של ארבע שעות". "כשהתחילה השנה הזאת", סיפרה תלמידה בשם שחר, "היה ברור לי ש'נחשון' היא מילת בחירה, מפתח להצלחה. התחלתי את השנה בקושי רב, אפשר לומר בצורה צולעת, וחיכיתי בקוצר רוח שחופשת סוכות תסתיים ושפרויקט 'נחשון כימיה' יתחיל. התוצאות לא איחרו לבוא – בכל אחד מהמקצועות העליתי לפחות שני ציונים וקיבלתי ציוני מגן גבוהים מאד".

כך זה קורה בפועל: החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות מצומצמות, המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע המתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת ביניהם מתקיימת על גבי אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם. תלמיד כיתה י' מכפר קרע סיפר, כי החונך קובע לקבוצתו שיעורים בכל זמן שצריך לפני מבחנים, וכי כתוצאה מכך הוא חש שיפור גדול בהישגיו.

מרתון לקראת הבגרות

אחד מיתרונותיה הבולטים ביותר של התכנית הוא התמיכה המתמשכת שמקבל התלמיד לאורך כל השנה, מחונך שרתום לפרויקט באופן מוחלט – וכל זאת מבלי שהתלמיד צריך אפילו לקום מכיסא המחשב ולצאת מהבית. אולם יתרון מרכזי נוסף של התכנית, נוסף על התרגול המתמשך, בא לידי ביטוי במרתונים הייעודיים שמתקיימים לפני הבגרויות, ושבמסגרתם עורכים החונכים חזרות גנרליות על כל החומר שנלמד במהלך השנה ופותרים שאלות יחד עם התלמידים.

כך למשל, לקראת הבגרות בביולוגיה הועבר מרתון שהכניסה אליו הייתה חופשית – משמע, שלא רק תלמידי נחשון אלא כל תלמידי כיתות י"א בארץ הוזמנו ליטול בו חלק. התקיימו 40 מרתונים ובכולם הכיתות היו מלאות, (עד 60 תלמידים בכיתה). תגובות התלמידים למרתון היו אוהדות ביותר. "הייתי בחמישה שיעורים לפני המתכונת", סיפרה תלמידה שהשתתפה במרתון בביולוגיה, "זה ממש עזר לי להבין את החומר, וקיבלתי 97!"

סיגל עצמון, מנהלת פרויקט נחשון

סיגל עצמון סיימה את נאומה בכך שלצד התרומה הרבה לתלמידים, היא ראתה גם את המשמעות הרבה של התכנית לחונכים: "הכלים והמיומנויות שרכשתם, ומעל לכל, המארג שנוצר ביניכם ובין הצוות והתלמידים, הינם ייחודיים ומהווים את המפתח להמשך הצלחת נחשון. אני מקווה שנראה את רובכם ככולכם," סיכמה סיגל, "שותפים לנחשון גם בשנת הלימודים הקרובה".

בואו לבקר באתר האינטרנט של נחשון

לדף של נחשון בפייסבוק

לאלבום התמונות מהאירוע בעמוד הפייסבוק של מטח

ביום שני הקרוב נציין את יום הזיכרון ונתייחד עם זכר הנופלים במערכות ישראל. וכמדי שנה, מיד עם תום היממה המוקדשת להזדהות עם הנופלים ומשפחותיהם, נציין את יום הולדתה ה- 63 של מדינת ישראל, במעבר חד, מיגון לשמחה. מי שחש שהמעבר חד מדי מוזמן להשתתף בטקס "הבדלה" בשמונה ערים ברחבי המדינה. המטרה הינה ליצור מעבר רך יותר בין אבל לשמחה דרך שירה, קריאה, מוזיקה ותפילה.

באתר תמיד אזרחות מידע רב על החלטת החלוקה, הכרזת העצמאות (לרבות שאלון בדיקת ידע). כמו כן אנו ממליצים על פעילות העשרה ליום העצמאות בה מוצגות עשר דמויות, נשים וגברים שתרמו תרומה להקמת המדינה. זהו ניסיון להסתכל על ההיסטוריה דרך חייהם ופועלם של אנשים אלמוניים. (מדריך למורה וכרטיס לתלמיד, קישור לריכוז הקבצים)

איור: מישל קישקה

 ועוד באתר "תמיד אזרחות" – שולמית אלוני מרצה על הכרזת העצמאות מנקודת מבט אישית כמי שהשתתפה במלחמת העצמאות בשורות הפלמ"ח. היא פותחת בשאלה "מהי דמוקרטיה?" ובהמשך מתייחסת לתקופה שבין החלטת החלוקה ועד להקמת המדינה. בהרצאתה היא משלבת התייחסויות למקרא ולמחויבות של היהדות כלפי הגר, היתום והאלמנה, מחויבות שלדעתה אינה מתממשת דיה בישראל. היא מקריאה את ההכרזה ומוסיפה הערות מתוך חוויותיה האישיות על המלחמה הקשה שבמלחמות ישראל. היא למשל מספרת על כך שהיא מונתה להיות מורה חיילת בעיר העתיקה בירושלים כדי להחליף חבר לספסל הלימודים שנפל בקרב. ולסיום, היא קוראת לתלמידים להיות ערניים וביקורתיים ובעיקר לשמור על הדמוקרטיה!

אתמול קיבלתי מאחי סרטון ובו בתו בת השלוש מספרת את סיפור יציאת מצרים. לקראת הסוף, כשקצת נמאס לה להפגין את ידיעותיה המפליגות בסיפור ( "בת פרעה משתה אותו מהמים, היא קראה לו משה כי היא משתה אותו מהמים" וכן, היא גם יודעת להדגים איך בדיוק 'מושתים' מהמים) היא אמרה: "רוצים לשמוע משהו מצחיק? כשפרעה היה תינוק שמו אותו בבקבוק של קטשופ, רוצים לשמוע עוד משהו מצחיק? כשפרעה היה קטן שמו אותו בבקבוק של מיץ ענבים". "מי לימד אותך את כל השטויות האלה?" שאלה אותה אמא שלה, "אני לבד" ענתה הילדונת החכמה והמתוקה הזו.

אם תרשו לי אני אדרוש את דרשתה של נגה אחייניתי הקטנה, ואומר שבבלי דעת היא יצרה סיפור חדש שמבטא הסבר פסיכולוגי למעשיו הבלתי נסבלים של פרעה (בלתי נסבלים לילדים קטנים בוודאי וגם לילדים גדולים – "אם ייוולד בן צריך לזרוק אותו ליאור"). פרעה בעצמו, כך היא דורשת, עבר סוג של התעללות כשהיה קטן וצמח להיות מלך מתעלל בילדים, ואולי בעצם התכוונה להציע צדק פואטי כבר בראשית הסיפור? מי יודע? כך או כך היא למדה את הסיפור שסיפרו לה היטב בגן הילדים והחליטה לדרוש אותו, לתת לו סוג של פירוש משל עצמה.

דבר דומה מאוד עושים באתר מדרשת, כמובן עם קצת יותר מודעות וכוונה, אבל בכל זאת דומה.

אתר מדרשת מציע לכל גולש ללמוד "לבד", לפרש ולפגוש את סיפורו של חג הפסח מנקודות מבט עכשוויות, לבחון את שאלות העבדות והחירות לא רק דרך הסיפור התנ"כי או זה שמופיע בהגדה אלא גם דרך שירים ישראליים עכשוויים העוסקים בשאלות של עבדות וחירות.

באתר מדרשת ישנם שפע של דפי לימוד המוצעים לכל גולש, דפי לימוד המשלבים בין מקורות עתיקים לבין מקורות חדשים המלווים בשאלות מנחות שמזמינות את הלומדים ללמוד את סיפורי הפסח, כמו גם סיפורים ונושאים אחרים, ולפרש אותם מתוך עולמם שלהם.

רוצים לדעת על מקומן של נשים בפסח? על מנהג "בבהילו" של חלק מעדות המזרח? רוצים להתלבט איך בדיוק כדאי לבצע את "והגדת לבנך"? על כולם תוכלו ללמוד ב"מדרשת".

ניתן ללמוד באתר או להדפיס את דף הלימוד הרצוי וללמוד אותו בחברותא או בקבוצה, בכיתה, בין חברים או במשפחה.

ואם אחרי שנכנסתם לאתר ועברתם על כל דפי הלימוד עוד לא מצאתם את הדף שמתאים לכם – תמיד תוכלו ליצור דף לימוד חדש משלכם, ממקורות שקיימים באתר או ממקורות חדשים שתעלו אליו ואם רק תרצו – גם דף הלימוד שלכם יתפרסם באתר.

לחצו כאן לצפייה בסרטון הדגמה.

האתר מתאים לכל גולש (טוב, נגה הקטנה תצטרך לגדול עוד קצת לפני שתוכל ליצור בו דפי לימוד משל עצמה…), במיוחד לאלו הרוצים להכיר טוב יותר את המקורות היהודים ולתת להם פרשנות משל עצמם, למי שרוצה ללמוד ולמי שרוצה ללמד, למי שרוצה להכיר רעיונות של אחרים ולמי שרוצה לשתף אחרים ברעיונותיו.

ואולי בעוד דור או שניים תמצאו באתר מדרשת או באחד מ"נכדיו" פירוש מפתיע של דרשנית מרתקת, שסוברת שפרעה הוכנס לבקבוק כשהיה תינוק…

חג שמח.

מי אמר שצריך ללבוש תלבושת אחידה כדי ללכת לבית הספר?

השבוע נערך יום מקוון בבית הספר "הראשונים" שבגני תקווה. חטיבת ביניים "הראשונים" היא מחלוצות שילוב התקשוב בבתי הספר בארץ, וכל תלמידי בית הספר מצוידים במחשבים ניידים שמהווים את הילקוט הדיגיטלי שלהם. את תהליך שילוב התקשוב מתחילתו (לפני חמש שנים) ועד ימינו אנו, מלווה צוות מינהלת הפרויקטים של מטח: עדה חן, ד"ר דפנה רביב, גבי ארד ורחל ברקוביץ.

ההכנות ליום זה כללו הדרכה ותרגול, הן של המורים והן של התלמידים, לשימוש בקמפוס הסינכרוני ומאמץ רב הושקע בבניית יחידות לימוד רב-תחומיות הכוללות מיומנויות שלהב"ת המותאמות ליום שכזה.

יום הלימודים המקוון התחיל אצל חלק מהתלמידים במסיבת פיג'מות לילה קודם. בשעה 8:15 בבוקר, בפיג'מה וכוס שוקו, התיישבו יחדיו במטבח, בצוותים של שלושה, כל אחד הדליק את המחשב שלו, הרכיב את האוזניות והמיקרופון לראשו, ונכנס לכיתה הוירטואלית.

בצידו השני של הישוב – בכיתה ריקה מתלמידים, ישבו שלושה מורים, כל אחד עם מחשבו הוא, גם הם – אוזניות ומיקרופונים לראשיהם ובירכו כל אחד מהילדים שהצטרף לכיתה.

היום הוקדש ללימודים במקצועות עתירי מלל ונסב על נושא מגילת אסתר. היום התחיל, כמו יום לימודים רגיל, בשעה 8:30, בהרצאה לכלל התלמידים בשכבה ח' (כ- 150 תלמידים) שניתנה ע"י מרים בלומנטל, ראש צוות מקרא במטח. בדומה לפעילות של הילדים בשעות הפנאי שלהם, בחיפושם אחרי קומיקס מעניינים באינטרנט, סופר סיפור המגילה בקומיקס, מתוך ספר מלכים שבהוצאת מטח.

לאחר חוויה מעוררת שכזו, התחלקו התלמידים לשלוש כיתות וירטואליות, שאליהן שויכו מבעוד מועד, להמשך יום הלימודים.

שיעור תנ"ך הועבר במקביל ע"י שלוש מורות ועסק בדמויות הנשים שבמגילת אסתר. העובדה שהתלמידים לא נמצאו בקשר עין עם המורה לא הפריעה לשיח במהלך השיעור. התלמידים הצביעו בשאלת סקר איזו דמות נשית הם מעריכים יותר, ובמסמך שיתופי תיארו תכונות המיוחדות לכל אחת מהנשים במגילה. לאחר משימה זו, התנהל דיון על התוצר שיצרו התלמידים כאשר כוווולם, ללא קשר למיקומם הפיזי, עבדו והתייחסו לאותו מסמך בדיוק.

אחרי הפסקה קצרה לשירותים ולמילוי כוס השוקו, התחלפו המורים והתחלף המקצוע – לשיעור היסטוריה בנושא "תהפוכות במעמד האישה האיראנית לאורך ההיסטוריה" הלא היא – פרס. לאחר שלמדו על דמויות מפתח במאבק על מעמד האישה באיראן, פנו הילדים למשימה שבה היו צריכים לחפש, באנגלית, תמונות המייצגות את האישה האיראנית, לנמק את בחירתם, וליצור פאזל של תמונות אלו בכלי Tag Galaxy ולשתף את המסמך שיצרו עם שאר התלמידים.

בשיעור האחרון – שיעור בהבעה, הושם הדגש על כתיבה טיעונית, אך זאת לא לפני שהילדים נשאלו והצביעו בעכבריהם אם הם נוהגים לקרוא את המגילה בבתיהם ואם הם נוהגים לשלוח משלוחי מנות.

המטלות שהוטלו על התלמידים לעבודה הן במהלך יום הלימודים (שהרי יום לימודים מהבית אינו יום בטלה) והן כשיעורי בית, אוכסנו בקמפוס הבית ספרי. חסל סדר סחיבת תיק מלא בעבודות תלמידים, רשימות ציונים, וביקורת מעקב שיעורי בית  על גבי נייר – הכל במרחק נגיעה ממקלדת המחשב.

גם כשצלצל הפעמון לסיום היום, בשעה 13:00, מיאנו התלמידים לעזוב את הכיתה הוירטואלית ובמשוב הגיבו "היה כיף", "רוצים עוד ימים כאלה". גם המורים העידו על יום לימודים מהנה, שונה, ובעיקר על התרומה של יום שכזה לעבודת צוות ולהידוק השיתופיות בין המורים.

אז מי אמר שלימוד אפקטיבי יכול להתבצע רק פנים אל פנים בכיתה עם שלושה קירות לבנים, חלון, לוח וגיר? .

אופק מתמטיקה לכיתות א-ב עלה לאוויר.

כמו באופק לכיתות הגבוהות תמצאו שגם הפעילויות החדשות מכסות, בנוסף לנושאי הלימוד שנקבעו במשרד החינוך, גם את המיומנויות הנדרשות, החל מהבנה מושגית ופרוצדוראלית ועד לבעיות מילוליות, פעילויות חקר ותובנת המספר.

הנה מספר דוגמאות:

כיצד תניחו 14 ₪ על השולחן בעזרת שני המטבעות שבקופה?

שימו לב, ניתן לפתור את המשימה בשתי דרכים.

עוד פעילות שתמצאו היא התמצאות בלוח המאה במגוון אינטראקציות משחקיות, כדוגמת זאת:

גם הפעילות של חנות הבגדים האהובה על הילדים הותאמה לכיתות הנמוכות:

אופק מתמטיקה לכיתות א-ב מתחדש מדי שבוע, מומלץ להיכנס ולהתרשם.

כזכור, בפינות מופיע מונח או ערך מכל תחומי הדעת, ואותו מונח או ערך מקושר לנושא לשוני. כך הפינות מחדדות את הרלוונטיות של העברית בכל תחומי הדעת השונים ומרחיבה את העברית אל מעבר לתחום הדעת המסוים שלה.

כאן המקום להודות לכל צוותי התחומים השונים על שת"פ הפורה, וכן לרקפת.

וזה מה שפורסם באחרונה:

מקרא

(הערה: הפעם כמעט כל הפינות שהועלו בתחומים האחרים נכונים גם לתחום מקרא. כדי לקצר לא הבאנו אותם גם כאן, וקחנו משם. כאן ציינו רק את הפינות שפורסמו במקרא בלבד)

סלנג בתנ"ך – אחי, שים עליו עין; יצא לי מהאף; אני אוכל אותו כמו לחם; חכם לאללה, פחד אלוקים; נעשה לי חושך בעיניים – כל אלה ביטויים הנחשבים היום לסלנג, אבל תתפלאו – הם כבר נמצאים בתנ"ך

לחצו כאן לסלנג בתנ"ך – חלק א;

לחצו כאן לסלנג בתנ"ך – חלק ב

שמות החודשים העבריים – קוראים להם החודשים העבריים, אבל מקורם מבבל, משפות זרות. בכל חודש נציג בפניכם את שם החודש המתאים, את מקורו ופירושו, את אזכורו בתנ"ך ואת החלופות שלו שאף הן מופיעות בתנ"ך * והפעם חודש שבט וחודש אדר שבו אנו נמצאים עתה וילווה אותנו חודשיים תמימים

גאוגרפיה

דריכה במקום – חלק א – הידעתם שהשם אתא בעיר קריית אתא הוא ראשי תיבות? כך גם קיבוץ ברקאי, קיבוץ דורות וקיבוץ יפתח, וכך גם שמות מושבים וכפרים ומקומות שנציין כאן ונסביר את פירושם

דריכה במקום – חלק ב – הידעתם שקיבוץ דורות מורכב מראשי תיבות? כך גם קיבוץ יפתח. ומה ראשי התיבות של כפר הרֹא"ה ועין הנצי"ב? על כך ועוד בפינת שנת העברית הזו

עלֵה ארצה וקח ימינה – הוא עלה לארץ והיא עלתה ארצה. הוא נסע לצפון והיא נסעה צפונה. מה ההבדל בין שתי הצורות? * כיצד יש לומר: נסעתי בארה שבע או באר שבעה נסעתי תל אביבה או תלה אביב? * ואיך כל זה קשור למה שאנו אומרים גם היום בדיבור היום-יומי שלנו – הביתה, ימינה, החוצה

קול קורא במדבר – חשבתם שהמִדבר הוא מקום שומם? תחשבו שוב  על המשמעויות השונות של השורש דב"ר והמילה מדבר ועל הקשר ביניהם

היסטוריה

מנחם, פתח את המחברת – הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב מילון עברי-עברי למקרא, הוא ביקש להשאיר את העברית על טהרתה, הוא האמין שיש מילים בעלי אות שורש אחת וספרו זכה להצלחה מסחררת * זהו מנחם בן סרוק, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד

דרור יקרא – הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב ספר ובו ביקורת על חיבורו של מנחם בן סרוק, הוא השווה בין העברית לעוד שפות שמית, הוא היה הראשון שאימץ לעברית את המשקל הערבי בשירה ובכך השפיע על כל המשוררים אחריו, * זהו דונש בן לברט, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד, אשר את פיוטיו שרים עד היום

אזרחות

עוד לא אבדה תקוותנו – משיר ושבח לגיבורים הוא הפך לתפילה לאלוקים ואחר כך גם להמנון של המדינה ואפילו של קבוצת ספורט או יחידה צבאית * על גלגולי המילה הִמנון

סיפורי עמים – חלק א – עַם ישראל חי, אבל גם הנְמָלים ובעלי החיים הם עַם נהדר – על המשמעויות השונות של השם עַם

סיפורי עמים – חלק ב – לאחר שהוכחנו כי עַם ישראל חי, וגם הנְמָלים ובעלי החיים הם עַם נהדר – נוכיח כי גם אבא שלי, המשפחה שלי וקרובי המשפחה שלי הם עַם נהדר * עוד על המשמעויות השונות של השם עַם

סיפורי עמים – חלק ג – כשהיום אומרים על מישהו שהוא בוּר ועם האָרץ המשמעות שלילית והכוונה לאדם טיפש. תתפלאו אבל בצירוף עם האָרץ במקרא הכוונה הפוכה כמעט לחלוטין או לכל הפחות אין בצירוף הזה משמעות שלילית. כיצד השתנתה המשמעות? כל הפרטים בפינתו הפעם

סיפורי עמים – חלק ד – עַם, מחנה, רוח, אש, יונה – אלו שמות ממין זכר או נקבה? כאן נדגים כיצד באותו פסוק ממש (!) באה גם צורת זכר וגם צורת נקבה לאותו השֵם

סיפורי עמים – חלק ה – כבר ראינו שאותו שֵם יכול לבוא גם בצורת זכר וגם בצורת נקבה, וכך גם עַם משמש כזכר ונקבה. אבל כיצד ייתכן שאותו שם יכול להופיע פעם בצורת יחיד ופעם בצורת רבים? בואו נערוך משאל עַם

מתמטיקה

תפסיקו להנדס! – על מקורות הגאומטרייה, על ניסיון החלופה העברי, וגם כמה מילים על המהנדס שכל הזמן מהנדס לנו את החיים

מדעים

עוד היד נטויה – חלק א – לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספנו חלק מהם וחילקנו אותם לקבוצות – עולם החי, עולם הצומח, תופעות הטבע, אברי הגוף. והפעם: הצצה אל עולם החי שהיה חלק מהנוף המקראי, כגון אריה, צבי, דב, איילה, ועל מה שכל חיה וחיה מסמלת 

עוד היד נטויה – חלק ב – והפעם: הצצה אל עולם הצומח שהיה חלק מהנוף המקראי, כגון ארז, אזוב, גפן, ועל מה שהעצים, הצמחים והשיחים מסמלים 

עוד היד נטויה – חלק ג – והפעם: הצצה אל תופעות הטבע כגון ים, מים, גלים, כוכבים, ועל מה שהם מסמלים 

עוד היד נטויה – חלק ד – והפעם: הצצה אל אברי הגוף במקרא, כגון הלב, היד, העורף, ועל מה שהם מסמלים 

**כתב ירעם נתניהו - מְרכז שנת העברית במטח**

במסגרת כנס הרצליה האחד-עשר 2011 יתקיים מושב על "סביבת החינוך הדיגיטלית: מנוף לצמיחה וצמצום הקיטוב החברתי-כלכלי". לקראת הכנס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית – מטח בשיתוף המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית-ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה, ערך בינואר 2011 מחקר שבחן שני נושאים עיקריים:

1. שביעות הרצון בקרב תלמידי תיכון מכל מגזרי האוכלוסייה מן הפתרונות הלימודיים שבית הספר נותן להם.
2. עמדות התלמידים כלפי למידה אונליין כפתרון לאתגרים של מערכת החינוך במאה ה-21.

ממצאים עיקריים:

על השאלה – האם יש מקצוע שהיית רוצה ללמוד ואין לך אפשרות ללמוד אותו בבית הספר:

כ-50% מהתלמידים במגזר היהודי וכ-40% מהתלמידים במגזר הערבי השיבו בחיוב, ובמילים אחרות: בית הספר נותן מענה חלקי בלבד למשאלות התלמידים בתחומי העניין שלהם. המקצועות המבוקשים: מחשבים, כימיה ושפות זרות כמו ערבית במגזר היהודי, צרפתית וספרדית.

השיעור הגבוה ביותר נרשם בקרב תלמידות במגזר החרדי: יותר ממחציתן היו רוצות ללמוד מקצוע שבית הספר אינו מאפשר להן ללמוד, ובעיקר – מחשבים, פיזיקה וכימיה.

על השאלה – מדוע אתה לא לומד מקצוע זה או אחר לבגרות:

ההסבר השכיח ביותר של תלמידים בכל המגזרים לכך שאינם לומדים חלק מהמקצועות: בבית הספר שלנו לא מלמדים את המקצוע הזה לבגרות (ההסבר הזה ניתן הן לגבי מקצועות מדעיים והן לגבי מקצועות הומניסטיים). שיעור לא מבוטל של תלמידים בכל המגזרים דיווחו גם: אני לא אוהב ללמוד את המקצוע הזה ולכן מוותר עליו (הסבר שניתן לגבי מקצועות מדעיים ולגבי שפות זרות). שיעור גבוה יחסית של תלמידים לא לומדים מתמטיקה לבגרות משתי סיבות נוספות: בית הספר לא מוכן להגיש אותי לבגרות במקצוע זה בגלל היכולת הנמוכה שלי או אני חושש להיכשל בו.

על השאלה – לו הדברים היו תלויים בך והיית יכול ללמוד את המקצוע פנים-אל-פנים בכיתה, או בלמידה אונליין בבית, או בשילוב של למידה פנים-אל-פנים ולמידה אונליין, מה היית מעדיף:

יותר מ-35% מהתלמידים העדיפו ללמוד אנגלית בלמידה אונליין או במסגרת המשלבת למידה אונליין עם למידה פנים-אל-פנים (ממצאים אלו התקבלו הן במגזר היהודי – ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי, והן במגזר הערבי). ביולוגיה, אזרחות והיסטוריה הם המקצועות הבאים אחרי אנגלית (עם העדפה לשילוב למידה אונליין בחלק מקבוצות האוכלוסייה).

על השאלה – מהם בעיניך היתרונות של למידה אונליין:

43% מהתלמידים במגזר היהודי ו-50% מהתלמידים במגזר הערבי הסכימו על ארבעה יתרונות בולטים של למידה אונליין: היא מאפשרת למידה בכל זמן, בכל מקום, בקצב המותאם ללומד ובנושאים החשובים לו. למידה אונליין נתפסת גם כמנוף ללימודים אקדמיים (במיוחד בקרב תלמידים במגזר הערבי) ולתעסוקה (במיוחד בקרב תלמידות במגזר החרדי ובקרב תלמידים במגזר הערבי), וכן כמתכונת שבה אפשר לבטא קושי בלי להתבייש (במיוחד בקרב תלמידות במגזר החרדי ובקרב תלמידים במגזר הערבי). 31% מהתלמידים במגזר היהודי ו-49% מהתלמידים במגזר הערבי רואים בלמידה אונליין מנוף לשיפור ההישגים שלהם.

המחקר כלל סקר טלפוני וקבוצות מיקוד. במסגרת הסקר הטלפוני נאספו נתונים ממדגם ארצי ומייצג של 600 תלמידים בני 18-15 (150 בנות ובנים במגזר היהודי-הממלכתי, 150 בנות ובנים במגזר הממלכתי-דתי, 150 בנות במגזר החרדי ו-150 בנות ובנים במגזר הערבי – מספר שווה של תלמידים בכל קבוצת גיל). מכון הסקרים טלסקר אסף את נתוני הסקר.

כמו כן נערכו שתי קבוצות מיקוד של תלמידים בכיתות י-יב: קבוצה לתלמידים מהמגזר היהודי (ממלכתי וממלכתי-דתי) הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ, וקבוצה לתלמידים מהמגזר הדרוזי הלומדים בבתי ספר בצפון הארץ. מכון המחקר הגל החדש ערך את קבוצות המיקוד.

בראש צוות המחקר עמדו ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מהמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, בית-ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה, וד"ר טלי פרוינד מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית – מטח.

לדוח המלא

]]> http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/244/feed 0 http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/233 http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/233#comments Wed, 19 Jan 2011 09:06:13 +0000 michal_shoshani http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/?p=233 קרא עוד...]]> "יֶקֶה", אותו כינוי שהוצמד ליהודים יוצאי גרמניה, התייחס לתכונות שאפיינו רבים מהם כמו דייקנות, קפדנות, יסודיות ושלמות-ביצוע. יש הסבורים כי מקור הכינוי הוא בז'קט (JACKE) אותו נהגו יוצאי מרכז אירופה ללבוש, אחרים טוענים כי הכינוי הוא דווקא ראשי תיבות של המילים יהודי קשה הבנה. כך או כך על העובדה שליקים תרומה משמעותית בהקמתה של המדינה אין ויכוח. 

אולי הרצון היקי להציג את התמונה המלאה על פרטיה הוא שהביא את ארגון יוצאי מרכז אירופה לחבור למטח וליצור יחד את אתר האינטרנט יקה, אשר מבקש לתת ביטוי לתרבות היהודית המרכז אירופית ולהשפעה הרבה שהייתה ליקים על החברה הישראלית.

האתר פונה לקהלים מגוונים ויש בו שפע של פעילויות, מידע וסיפורים אישיים. ניתן ליצור בו סיפור קומיקס עם דמויות יקיות למהדרין, לחפש מידע במאגר המידע הרחב, לעיין במילון היקי החסר, לשחק בטריוויה ועוד.

 מורים ומדריכי מוזיאונים יכולים להיעזר במדור פעילויות והעשרה המכיל מערכי שיעור הקשורים למורשת היקית ולביקור במוזיאונים. 

האתר מבקש לשמור את המורשת בצורה שיתופית ודינמית ומזמין את הגולשים בו להירתם בעצמם למשימה ולהוסיף מידע וסיפורים אישיים משלהם. למשל, באמצעות מצגת השורשים,כלי חדש וידידותי, יכול כל אחד (לאו דווקא יקה) ליצור בקלות עבודת שורשים מרשימה ולהציגה באתר. על המפה הדינאמית מופיעים יישובים יקיים שונים והגולשים יכולים להוסיף תמונות ומידע לגביהם.

אתם מוזמנים לבקר באתר ולהתרשם בעצמכם,

 ובינתיים אַאופוידר זֽהן !

מיכל שושני

צוות אתר יקה

המרכז לטכנולוגיה חינוכית – מטח השיק לאחרונה גרסת הפעלה חדשה לספריות "כותר". הגרסה החדשה מציעה כלים ייחודיים המרחיבים את אפשרויות השימוש בספרים הדיגיטאליים והופכים את  "כותר ספרי לימוד" לסביבת לימוד, חקר והוראה מן השורה הראשונה.

 בחודש האחרון העלה המרכז לטכנולוגיה חינוכית  גרסה חדשה של כותר. כותר מתבסס על תשתית מקוונת המציעה שילוב חדשני של ספרייה מקוונת, יכולת עיון בספרים וסביבת עבודה אישית. סביבת העבודה כוללת אפשרות ייבוא ושילוב תכנים אישיים על גבי הספרים, בצד פעולות כמו: הדפסה, ייצוא מידע ליישומים חיצוניים (מעבדי תמלילים), ארגון ועיבוד מידע ועוד.

במכלול התכונות האלה מציע מטח למוסדות החינוך, לספריות ולכלל הציבור מערכת חדשנית, חלוצה בתחומה, בה הספר אינו עולם תוכן סגור וסופי אלא נקודת מוצא למידע נוסף עשיר ומתעדכן.

פתקיות עשירות לייבוא תוכן ולהעשרת הספר

פתקיות התוכן מאפשרות למשתמשים לייבא תוכן, לכתוב לעצמם הערות וסיכומים אישיים ולמקם אותם  במקום רצוי על גבי הספר. בגרסה האחרונה שודרגו הפתקיות והן מאפשרות לייבא ולמקם עליהן סרטי וידאו, קבצי שמע, תמונות, קבצי טקסט  וקישורים. תוספת זו מאפשרת למשתמשי כותר להפוך את הספר לגורם מארגן המשלב בתוכו מדיה עשירה.

 שכבות מידע מגוונות על גבי הספר

בין הכלים החדשים ששולבו בכותר ספרי לימוד נמצאת מערכת צפייה המאפשרת למשתמשים לצפות ולערוך חיפוש בקלות רבה בשכבות  המידע שנוספו על גבי הספר. תוספות אלה יכולות להיות אישיות (סימוני צבע – מרקרים או פתקיות שהגולש הוסיף על גבי הספר שלו), העשרת תוכן של חברי מערכת כותר (צוותים מקצועיים שמעשירים את הספר בסרטוני וידאו, קול, קבצי מידע, הצעות לפעילויות וקישורי העשרה למיניהם). לחיצה על כל אחת מהתוספות המוצגות תפתח את העמוד ותחשוף את המידע המבוקש. הגולש באתר מוזמן לסנן את שכבות המידע המוצגות לו ולבחור לצפות בשכבות המידע הרצויות לו.

  בתמונה : תצוגת שכבות המידע על גבי הספר ומערכת הסינון של השכבות

כותר ספרי לימוד מציע גם יכולות שיתוף עם מאגרי תוכן ומערכות ניהול למידה (LMS).  אלה מאפשרים למורה להוסיף, על גבי ספרי הלימוד, פתקיות ומשימות המוצגות רק לתלמידים ולכיתות אותם בחר. המורה יכול גם להוסיף על גבי הספר פתקה ובה הזמנה לדיון קבוצתי או כיתתי.

 בתמונה : פתקה עם מערכת תגובות שיצר המורה עבור כיתתו

המורה יכול גם ליצור עבור תלמידיו משימה מבוקרת (LMS) שתוצג רק לתלמידי הכיתות שבחר ולנהל  את תהליכי הלמידה באופן פרטני. התלמידים שעובדים עם ספרי הלימוד ימצאו בספר הלימוד שלהם, ושלהם בלבד, משימות שנוצרו עבורם על  ידי המורה. הם יוכלו להגיב ולחוות דעתם על הערה או שאלה שהוסיף המורה, או לבצע משימה שנוספה על ידי המורה שלהם בספר תוך קבלת משוב אישי מהמורה עד לקבלת ציון.

  בתמונה: ניהול למידה אישי של משימה

 גם למורה וגם לתלמיד יופיעו חיוויים מעודכנים בספר הלימוד על התקדמותם בשלבי הביצוע של המשימות המשולבות בספר.

 בתמונה למטה: חיווי על מצב ביצוע המשימה בספר של המורה

בתמונה למטה : חיווי על מצב ביצוע המשימה בספר התלמיד

להיכרות מעמיקה יותר עם החידושים האחרונים בכותר אתם מוזמנים להיכנס ולהתרשם בעצמכם. שנת 2011 טומנת באמתחתה חידושים רבים נוספים.

זו ההזדמנות להזכיר שפיתוח המוצר על כל יכולותיו, הוא פרי פיתוח של צוות גדול במטח. פוסט זה הוא הכרת תודה לכל מי שעשה, תמך, העיר והאיר.

**הכותב הוא  גידי זנד, מנהל פרויקטים טכנולוגיים במטח.**

כזכור, פינות שנת העברית נותנות מענה מקיף ליוזמת משרד החינוך מילה ברגע. בפינות מופיע בכל שבוע מונח או ערך מכל תחומי הדעת, ואותו ערך או מונח מקושר לנושא לשוני, והכול בדרך קלילה ובשפה השווה לכל נפש. כך הפינות מחדדות את הרלוונטיות של העברית בכל תחומי הדעת השונים ומרחיבה את העברית אל מעבר לתחום הדעת המסוים שלה.

כאן המקום להודות לכל צוותי התחומים השונים על שת"פ הפורה, וכן לרקפת.

וזה מה שפורסם בחודש החולף:

מקרא 

שמות החודשים העבריים – קוראים להם החודשים העבריים, אבל מקורם מבבל, משפות זרות. בכל חודש נציג בפניכם את שם החודש המתאים, את מקורו ופירושו, את אזכורו בתנ"ך ואת החלופות שלו שאף הן מופיעות בתנ"ך * והפעם – חודש טבת (וראו פירוש כסלו,  מרחשון, תשרי)

קפוא פה! – כל דובר עברית יודע מיד לומר כי המשפט "רבותיי, תֵּן לי לדבר" אינו תקין בעברית. רבותיי – רבים; תֵּן – יחיד. אבל משפט דומה לזה יש במקרא, ואף בימינו אנו משתמשים בצורות דומות המוגדרות צורות קפואות

לך אלִי תשוקתי – הוא גם בלשן, גם משורר, גם פרשן מקרא, גם אסטרולוג, גם אסטרונום, גם מתמטיקאי וגם פילוסוף. לאחר כ-1000 שנה עדיין שרים את שיריו, כולל מאיר בנאי, וכהוקרה על פועלו אחד מהמכתשים בירח קרוי על שמו

מחלף מוצא – איך מפרשים מילים נדירות, לא מוכרות ולא ברורות המופיעות במקרא? אחת הדרכים היא בעזרת חילוף עיצורים. את השיטה ואת יישומה נדגים בעזרת המילה הנדירה יַעֲלֹס

לא תתפוש אותי! – פָּרַשֹ כנפיים, שַׂכִּין מטבח, כד חֶרֶשׁ, נפרץ השֶׂכֶר – חושבים שתפשֹתם אותנו בטעות כתיב של חילופי סמ"ך בשי"ן שמאלית? לא, לא הפעם

אזרחות

דגל התורה – חלק א – תתפלאו, אבל במקרא כשכתוב דֶּגֶל כלל לא בטוח שהכוונה לאותה יריעת בד המתבדרת ברוח והמשמשת סמל למדינות שונות. אז למה כן הכוונה? על כך בפינתנו הפעם

דגל התורה – חלק ב – בפינה הקודמת ראינו שבמקרא דֶּגֶל משמעו מחנה, פלוגת צבא. אם כן מאין הגיעה המשמעות הרווחת דגל = נֵס? על כך וגם על מי היה הראשון שלפי חז"ל המציא את הדגל המשמש סמל למדינות – בפינתנו הפעם

תורת הגזע – המילה גֶזַע עברה כמה גלגולים למן המקרא ועד ההשקפה הנאצית ועד ההחלטה שמי שגזען אינו שַמרן או פַּחדן אלא בעצם פשוט גִזען

עבודת יד – מה הקשר בין המנדט הבריטי לכתב יד? ואיך הם קשורים למניקור בידיים? על המילה מנדט – גלגוליה ורכיביה 

היסטוריה

משנה ברורה – למה לתוספתא ולברייתא קוראים בשמות הללו, ואיך הם קשורים לאמוראים? למה למשנה קוראים כך, ומה הקשר בינה לבין התַנָאים – מילה ארמית? ואיך כל זה קשור לקשר שבין תלת-אופן והתמנון למספרים שלוש ושמונה?

מתמטיקה

חשבון עובר ושב – מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

שֵׁש כפול שלוש – המילה שֵׁש היא מילה אחת ולה שלושה פירושים ממקורות שונים

הכפיל ושילש והשליש – לְשַׁלֵּשׁ הכוונה לכפול פי שלושה או לחלק בשלושה? והאם המפעל שִׁילֵש את תפוקתו או הִשׁלישׁ את תפוקתו? * על ההבדל בין לְשַׁלֵּשׁ א' ובין לְשַׁלֵּשׁ ב' ועל ההבדל בין שניהם ובין לְהַשְׁלְישׁ

מדעים

ענף עץ עָבוֹת – "מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

מן העולם ועד העולם – "העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם לא באה כלל במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת

במלוא העין – איבר קטן יש בו באדם, אבל שמו מלא עושר לשוני: גם איבר ראיה, גם חור או טבעת, גם מקור מים, גם משטח או מראֶה, גם לשקול בדיוק וגם לעיין בספר, ואפילו להיות עוין כלפי מישהו  על גלגולי ההוראה של מילה עין

קול קורא במדבר – חשבתם שהמִדבר הוא מקום שומם? תחשבו שוב  על המשמעויות השונות של השורש דב"ר והמילה מדבר ועל הקשר ביניהם

גאוגרפיה

קריאת כיוון – כולנו מכירים את שמות הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב, אבל מה פירוש שמותם? וגם: על שמות מקראיים חלופיים לציון הכיוונים, כגון קֶדֶם, ים, אָחוֹר, נגב, תימן, יָמין, שמאל

אני הולך לבית שָׁן – גרי אקשטיין שר "אני הולך לבֵית שְׁאָן", אבל לוּ הוא היה שָׁר בתקופת המקרא ייתכן שהיה שר "אני הולך לבית שָׁן" * ואיך זה קשור לסיבה שבלשון ימינו יש שאומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן?

מצווה רבה לאורייתא להפיץ את המיזם בשער בת רבים.

כל טוב,

ירעם נתניהו

מְרכז שנת העברית במטח

בימים אלו יצא לאור ספר הלימוד "הפיתוח והתכנון המרחבי", הראשון מבין שלושה ספרים שנכתבו בשנתיים האחרונות על ידי צוות הגיאוגרפיה במטח עבור החטיבה העליונה (עתידים להצטרף אליו בקרוב מאוד "האדם במרחב החברתי-תרבותי" ו"כדור הארץ והסביבה").

מבקשת לנצל את ההזדמנות החגיגית על מנת לשתף אתכם במבחר מחשבות והגיגים שחלקם ליוו את תהליך הפיתוח והכתיבה וחלקם עולים כעת, עם סיומו. ומראש אני מתנצלת: הטקסט שלפניכם לא זכה לעין החדה והמקצועית של צביה, שכה מיטיבה לקצר וללטש ולמקד, לעריכה המשובחת של אלפא שהעבירה אותו תהליכי זיקוק וזיכוך שהעניקו משמעות חדשה לסיסמה "אדום עולה" (מי שעבד אי פעם עם האופציה "מהדורות ותיקונים", וזכה לראות את הטקסט שלו נצבע באין סוף סימנים אדומים ומאיימים, יוכל אולי להבין…) וגם לא ליד המופלאה של מיכל, העורכת הגראפית, שמעבר להיותה תקתקנית ברמות על היא פשוט אלופה במה שהיא עושה. הוא גם אינו תואם את תוכנית הלימודים החדשה… ורחמנא לצלן גם לא את זו הישנה… אף לא יועץ מדעי אחד זכה לראותו… וגם לא נשלחה בקשה מסודרת להשתמש בחומרים הגראפיים שמופיעים בו… זאת ועוד, הוא גם לא קיבל את אישורם של יו"ר המזכירות הפדגוגית, המפקחת על הוראת הגיאוגרפיה, ומשרד החינוך, ואפילו לא זכה לייעוץ בנושא מגדר… 

ועם זאת, על אף חוסר הביטחון המסוים שאני חשה ללא תמיכתם של כל האנשים היקרים שעשו במלאכה, ותרומתם של כל אחד ואחד מהם היתה יקרה מפז, אני מודה גם כי בסתר לבי יש בי גם הנאה גדולה פשוט לכתוב. כפי שיוצא…מבלי להצטרך לדקדק…לבדוק…. להכניס להקשר… סתם כך. לכתוב…

ספר חדש בא לעולם - לידתו של ספר דומה באופנים מסוימים  ללידתו של תינוק: הפריה שתחילתה בתאים/רעיונות ראשוניים שהולכים ומתרבים, הולכים ומתמיינים, ויוצרים בהדרגה מבנה מגובש שהולך ומקבל צורה; אין ספור בדיקות לאורך הדרך לוודא שלא יימצא בו, ברך הנולד, חלילה פגם… ; מאמץ מתמשך המגיע אל סיומו בלחץ גדול…ואפילו כואב… ולבסוף מגיח לעולם תוצר מוחשי שאפשר להחזיק ביד, להריח… ואפילו ללטף…(במקרה של הספר הנוכחי אפילו המשקל נדמה שקרוב משהו למשקלו של יילוד) ישות חדשה הפורצת לעולם ומרגע שיצאה מרחם אמה/ממכבש הדפוס הרי שהיא ייצור עצמאי, המנהל יחסים משל עצמו עם העולם. אלא שבניגוד לתינוק, עליו אתה ממשיך להשפיע גם לאחר לידתו, הרי שבשעה שספר מודפס נחתם, האפשרות להשפיע עליו מוגבלת עד מאוד…

ספרים בעידן הדיגיטלי – האמנם הסוף? איני יודעת כמה זמן עוד ייכתבו להם ספרי לימוד בפורמט הישן הרואה אור בדפוס ומסתיים בדפים מודפסים וכרוכים. בשוק הספרים מתרחשת כבר כיום מהפכה, עליה תוכלו להרחיב ולקרוא בבלוג "טקסט והעיר הגדולה" שכולו מוקדש לסצנת הספרים הדיגיטאליים, ואין כל ספק כי היא עתידה לחדור גם אל שוק ספרי הלימוד, ולמעשה כבר נוכחת בו. ואולם בעוד שהוורסיה המודפסת של ספרי הלימוד עלולה להיכחד, הרי שלמיטב הבנתי (המוגבלת עד מאוד בראיית העתיד, ועם זאת טרייה עד מאוד בחוויות של תחקיר ואיסוף מידע באמצעות המחשב) היא אינה מבטלת את הצורך במהותו של ספר הלימוד. דווקא בעידן הדיגיטאלי, כאשר כמויות אין סופיות של מידע מצויות במרחק הקלקה, נדרשת לטעמי הבנייה של מסגרת שתסייע להבחין בין עיקר לטפל, שתציג את ההכללות החשובות, שתהווה מעין ספינת מבטחים שתסייע לחצות בשלום את אוקיינוס המידע.

כפי שמקומו של המורה במאה ה-21 אינו מתבטל אלא משתנה, כך גם נחיצותו של ספר הלימוד אינה מתבטלת, אך היא דורשת שינוי והתאמה. וכך, בעוד שכיום מערכת כותר ספרי לימוד נשענת על הוורסיה המודפסת של הספרים, ניתן לשער כי בעתיד הלא רחוק היא תחליף אותה. כל כך הרבה יתרונות יש לפורמט הדיגיטאלי – המאפשר לשנות, לתקן, לעדכן, להוסיף, לגרוע, להציג מגוון מקרים ודוגמאות על פני הצורך לבחור ביניהם, וכמובן לקשר בצורה נוחה לאתרים, סרטים ושלל פריטי מדיה רלוונטיים – עד שנראה כי ברגע שהילקוט יהפוך דיגיטאלי, (ויש כבר כיום בתי ספר שעבורם העתיד הוא כבר מציאות) לא יימצא עוד צורך בפורמט המודפס. התחושה העולה מתוך מחשבה על כל אחת מהוורסיות היא שבעוד הספר המודפס חתום וסגור, כמו מתריס בפני העולם כי האמת האחת והיחידה מצויה בין דפיו, הרי שזה הדיגיטאלי נותר פתוח – פתוח לשינויים, פתוח למגוון אפשרויות ואמיתות ודעות ודוגמאות – פתוח אל העולם. אפילו רואי מהדפוס תרם את תרומתו לדיון שעה שקיטרתי בפניו על איכות התמונות, שאיבדו לטעמי בהדפסה את צבעוניותן וחיוניותן, כשאמר כי מאחר ומסך המחשב בנוי עם תאורה, הרי שהתמונות נראות בו טוב יותר מכפי שהן נראות על גבי הנייר המודפס…

הצורך לבחור מתעמת עם הרצון הילדותי? ל"גם, וגם וגם" -  אף שהקדשתי בזמנו פוסט שלם לנושא, אני מוצאת לנכון למחזר ממנו מעט, שכן הקושי, או בשפת המאמנים "האתגר"… לבחור היו עבורי מרכיב מרכזי לאורך תהליך הפיתוח והכתיבה."כל כך הרבה חומרים מרתקים שוחים להם במרחבי האוקיינוס הווירטואלי. כל כך הרבה נושאים. ודוגמאות. ואפשרויות. וסיפורים. זכינו הגיאוגרפים בכך שהעולם כולו הוא המרחב שלנו, וכל כך הרבה נושאים גם הם "שלנו" ובמרחב העצום הזה מתרחשים להם כל העת כל כך הרבה דברים! והאינטרנט, אין עליו – מאפשר להתוודע אל כל אותם סיפורים ואירועים ומקומות ויוזמות ותהליכים, ממש לחדור אליהם, וללקט פרטי מידע כמו היינו שם. ואולם יד ביד עם העושר בא לו השפע. אין סוף. ואיך בוחרים? לך תכתוב חקר מקרה על התחדשות עירונית. חקר מקרה אחד. לך תחליט באיזו עיר להתמקד. באיזה פרויקט לבחור: זה שמוכר ביותר? זה שכבר הפך למעין קלאסיקה באותו הקשר או אולי דווקא פרויקט חדש, שפחות מוכר אך מעניין להכיר? אולי זה שביקרנו בו והשאיר פינה חמה בלב? ואולי דווקא זה שאנחנו חושקים לבקר בו בבחינת "כתיבה בוראת מציאות"… וצריך גם לוודא שלא הגזמנו עם מדינה אחת על פני אחרות, ושיש איזון בין היבשות… לך תחליט…
והנה שוב אנחנו חוזרים לכותר, לאותה פנטזיה בדמות ספר אין סופי, שניתן לצלול ממנו, כמו בויקיפדיה, לעוד ועוד קישורים, לעוד ועוד עומקים, ספר שכתיבתו מאפשרת "גם וגם" במקום "או או" ספר שיהיה בסיס מכוון לעולם מופלא של ידע שנמצא ממש כאן… בתוך המסך…. "

אופס, טעינו… – יש דבר מה ארכאי בכך שצוות הפיתוח, שבמשך חודשים ארוכים שינה ותיקן והוסיף וגרע – לפתע אינו יכול עוד להיכנס לקובץ ולשנות, בפעולה שאינה לוקחת יותר משנייה, את השגיאה המביכה שנפלה בטבלת המדינות בסוף הספר. ואתם כמובן מאותגרים לאתר אותה יחד עם תלמידיכם (רמז – אחת ממדינות העולם שויכה בטעות ליבשת לא לה… ורמז נוסף, גיאוגרפי כמובן…– אותה יבשת "לא לה" אמנם קרובה אליה "מרחק נגיעה", אך היא הולכת ומתרחקת ממנה על פי תיאוריית תנועת הלוחות…). 

התכנון והפיתוח, הפיתוח והתכנון – כמו בכותרת הספר, וכמו במציאות, גם בתהליך הכתיבה ישנם יחסים מורכבים בין התכנון לפיתוח. גם כאשר התכנון מראש מוקפד – וכולל חלוקה מקצועית של הנושאים ליחידות ולפרקים, קביעת לוח זמנים מסודר, התקשרות עם האנשים שנראים המתאימים ביותר לבצע את העבודה – המציאות תמיד מורכבת הרבה יותר והיא אינה מתגלה אלא למי שיוצא לדרך… רק כשמתחילים לכתוב מתגלים היחסים המורכבים שבין התופעות השונות, מה שמחייב לא פעם ולא פעמיים לשנות את המבנה. מי כמונו, הגיאוגרפים, יודעים עד כמה התהליכים השונים המתרחשים במרחב – פיזיים ואנושיים – קשורים אלה באלה ומשפיעים אלה על אלה. ולך תייצר את המבנה שיהיה הנכון ביותר. שיקיף את מלוא רוחב היריעה ובה בעת ייצר כמה שפחות חזרות. וכך, כמו במשחק לגו, מרכיבים ומפרקים, מפרקים ומרכיבים, עד שכל הקוביות מוצאות את מקומן. או לפחות רובן… והזמן? שוב ושוב חובטת בנו העובדה המרה כי הוא  אינו עומד מלכת…גם לא כשכותבים… גם לא כשמפתחים…

העולם במספרים – המירוץ אחר הנתונים – מעצם מהותם של הנושאים המטופלים בספר, העיסוק בהם מצריך איסוף והצגה של נתונים רבים. עשרות טבלאות וגראפים ודיאגראמות ומפות שזורים בין דפי הספר וכולם מבוססים על נתונים, שמטבעם, מתעדכנים כל העת… ובעידן המידע, לא רק שהם מתעדכנים, אלא שמדי יום נוספים עוד ועוד נתונים ורק באתר של הבנק העולמי ניתן למצוא כיום  420 מדדים שונים על למעלה מ-200 ממדינות. אלא שהרצון לעדכן את הנתונים במהלך הכתיבה, ולהחליף נתון כזה לאחר, שאולי ממחיש טוב יותר את הנאמר, אינו תואם את הצורך להוציא את הספר בזמן, וכך, עוד לפני שהספר יוצא הוא כבר אינו מעודכן…

(Global+locality) Glocality ובעברית – "עולמקומיות" -  קושי נוסף כרוך בצורך לייצר הכללות, בשעה שהמציאות כל כך מורכת ומגוונת. אמנם, תהליכים גלובאליים חוזרים על עצמם במקומות שונים בעולם, ובמובנים רבים העולם הופך יותר ויותר אחיד, ואולם בה בעת לכל מקום ישנם גם התנאים המיוחדים לו, והנסיבות הייחודיות לו: האם ניתן בכלל לדבר כמקשה אחת על שכונות העוני באמריקה הדרומית, באפריקה ובמזרח אסיה, וזאת בשעה שהשונות בתוך כל אחד מן האזורים הללו רבה כל כך? וגם כשמחדדים את הרזולוציה, הרי שהתופעות המתרחשות בערים בהודו  אינן זהות לאלה המתרחשות באינדונזיה, וסין היא בכלל סיפור בפני עצמו, ולך תכתוב ספר לימוד שמבקש במהותו הכללות ולא דוגמאות.

חצי הכוס הריקה ובעברית "פולניה" – הספר לא יצא במועד שתוכנן לו… וככל שהתקרבה לה שנת הלימודים ובוודאי לאחר שנפתחה, גברו הלחצים לסיימו. וכך יצא לו הספר עוד טרם שבשל לטעמי עד הסוף… מעין פג שיש בו את מלוא הפוטנציאל אך הגיח לעולם לפני שהמערכות השונות התפתחו עד הקצה. אין כמעט עמוד שלא ניתן היה ללטש: למצוא תמונות מדויקות יותר ולהעניק לאחרות כיתוביות משמעותיות יותר, לחדד את המסרים, להוסיף שאלות יצירתיות יותר, ובעיקר –  לשלב תכנים נוספים שקשורים לנושא הלימוד ולא זכו לחדור אליו. לו רק היה עוד "קצת" זמן…

הפער בין האידיאל לבין המציאות גדול ומכאיב. לא קל להתבונן בספר שאתה רואה מה חסר בו משתכפל לנגד עיניך במאות עותקים ומתורגם בו זמנית לערבית…כמו מעין מראה שבה אתה מתבונן על עצמך בחוסר שביעות רצון והנה היא נשברת לאלפי חתיכות, שכל אחת מהן משקפת בנפרד את מה שהתקשית לראות…

ואולי דווקא ההתנסות הזו היא הלמידה החשובה ביותר. להבין שעשינו את המיטב במגבלות הזמן שעמד לרשותנו, להכיר בעובדה שאיננו מושלמים…וללמוד איך לא לרוקן את המחצית המלאה של הכוס יחד עם זו הריקה… וכפי שאמר אדם יקר וחכם – כשנדמה לכם שמחצית הכוס ריקה, פשוט שפכו את תכולתה לכוס מעט קטנה יותר…וראו זה פלא…

וכך גם הספר. אף שהוא אינו מושלם יש בו מכל טוב, ואני תקווה כי יחד עם ההעשרה שתתווסף לו בכותר, הוא יאפשר למידה משמעותית ומהנה למורים כמו גם לתלמידים. קריאה נעימה!

**הכותבת הינה חברת צוות פיתוח ספרים ואתרים בגיאוגרפיה, תחום חברה ורוח**

כשתלמיד שומע דקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני או כל שם אחר שהופיע במכבסת המילים שעבר מקצוע הדקדוק, הלשון, העברית, השפה, החינוך הלשוני – הוא מיד חושב על ארבע האמות שבהן תחמו את התחום.

מיד קופץ לו לראש דבר מה הקשור לשורשים, לבניינים, לנושא ונשוא, אולי גם הקשור לטקסטים, וגם זה רק בהקשר של השאלות על הטקסטים. זאת כמובן בהנחה שהתלמיד יודע לתת שם ומינוח לדבר הלא ברור והמעורפל שצץ בזיכרונו.

כשבמסגרת שנת העברית הכריז משרד החינוך על מילה ברגע או בשם האחר והמאוחר יותר מילת היום (תפוס לשון אחרון? באינטרנט זה לא בהכרח עובד כך) – מיד קפצנו על המציאה.

מילה ברגע (ובדומה מילת היום) הכוונה למיזם נאה שבמסגרתו: מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יפתחו את יום הלימודים בכל מקצועות הלימוד בשיחה עם התלמידים במשך 5 דקות על מילה או שיבוש לשוני נפוץ מהשפה העברית (מתוך אתר המשרד).

הדגש הוא על בכל מקצועות הלימוד, כלומר לאו דווקא המורים לדקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני.

מיד קפצנו על המציאה כי הנה-הנה נקרתה בדרכנו ההזדמנות להוציא את הלשון מארבע האמות שלה ולהרחיב אותה אל מה שהיא באמת – קשורה לכל התחומים ולכל רגע ורגע. הרי כל תחום ותחום, ממתמטיקה ועד מקרא, נלמד ונעזר בדקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני. כל תחום ותחום משתמש באוצר מילים, בתחביר, ברטוריקה, בהבעה בעל פה, בהבעה בכתב, בתורת ההגה ובתורת הצורות. בלי מילים ותחביר והבעה כמעט שלא היינו מצליחים לתקשר זה עם זה.

ואם תלמיד קורא טקסט ולא מבין אותו – הוא לא מבין אותו גם באזרחות, גם בהיסטוריה וגם במתמטיקה. אם תלמיד לא יודע להתנסח – הוא לא יודע להתנסח גם בגאוגרפיה וגם בתושב"ע.

לכן שינסנו מותנינו וכתבנו בספרייה הווירטואלית, ועודנו כותבים, פינת עברית המתכתבת כמעט עם כל תחומי הדעת וכל מקצועות הלימוד, והנותנת מענה מקיף ליוזמה הברוכה של משרד החינוך. בפינה מופיעים בכל שבוע מונח או ערך מתחומי הדעת: מקרא, היסטוריה, מדעים, אזרחות, מתמטיקה, גאוגרפיה, והמונח או הערך משמשים גשר וחיבור בין תחום הדעת ובין העברית, והכול בדרך קלילה ובשפה השווה לכל נפש.

למשל אם התלמיד לומד באזרחות על המנדטים בכנסת, או בהיסטוריה על תקופת המנדט הבריטי, בפינת הלשון קישרנו בין המושגים, סקרנו את גלגולי המילה החל ממקורה ועד ימינו, ואף יותר מכך – הצגנו את נגזרות המילה בדרכים לא צפויות, כגון הקשר שבין המילה מנדט למניקור (מה הקשר? קראו כאן).

בעזרת הפינה אנחנו מחדדים את הרלוונטיות של העברית ונותנים לעברית את המקום הראוי לה – בכל התחומים, בכל נושא, בכל מילה, בכל רגע.

חשוב לציין כי מטרת הפינות אינה לחזור על החומר הנלמד בכיתה, אלא להוסיף עוד קומה ונדבך, להציע עוד זווית חשיבה ולהנגיש מושג שהיה אטום לתלמיד. מעין ממריאים מחומר הלימוד. לשם כךהשתמשנו גם בכותרות מגזיניות, גם בתקצירים מושכים ומגרים, וגם השתדלנו להקיף את הנושא מאל"ף ועד תי"ו תוך שמירה על קיצור נדרש ועל בהירות. אמנם לא אחת כשכותבים קצר לעתים נאלצים להתפשר על אי-הדיוק, אבל אנחנו בחרנו בדרך אחוֹז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. השתדלנו, ונראה לי שגם הצלחנו, לשמור על הדיוק ככל האפשר, גם אם הדבר היה כרוך בהסתייעות במומחים, פרופסורים, דוקטורים ואנשי מדע מתחומים שונים. כך למשל בכתיבת פירושי שמות החודשים העבריים נעזרנו בדוקטורנט יגאל בלוך, החוקר את הכרונולוגיה של ממלכת אשור באלף השני לפסה"נ.

לפינה שעוסקת בדרכים שונות לציון השעה בשפות שונות נעזרנו בדוקטורים מהמחלקה ליידיש באונ' בר אילן וכן במרצים שלי ללשון עברית בבר אילן וגם באנשים דוברי יידיש מבית.

במיזם הייחודי אנחנו גם נותנים מענה לבקשת המשרד כי במסגרת תכנית זו [מילת היום – י"נ] ילמדו תלמידי ישראל בכיתות ד'-ו' ו-ז'-ט' "סיפור-מילה" – סיפוריהם של מילים וצירופי מילים מרובדי הלשון השונים כגון ספרות המקורות, לשון ימינו ועוד. אכן נגענו בסיפורים של מילים, גלגולי מילים, צירופי מילים, והכול בתיבול מלשון המקורות וציטטות מלשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים, לשון השו"תים ועד ללשון עברית ימינו. כך המחשנו את הזיקה בין העברית מן המקורות לעברית ימינו, ואת הרלוונטיות והחשיבות של לשון המקורות אל ימינו אנו.

בעולם מתוקן, האידאל היה שכל מורה בכל תחום דעת שהוא יתבל את דבריו בענייני לשון והבעה. שכל מורה שמלמד טקסט מסוים ימשיג אותו לתלמיד גם בעזרת הכלים הנחשבים למוקצה כי הם מתחום ההבעה והלשון. אבל כיוון שבתוך עמנו אנחנו יושבים, המורים עמוסים והזמן דוחק, אנחנו מבקשים לשנות את המציאות הדיעבדית, ולהוציא לשון, עברית, שפה, חינוך הלשונין לכווווולם. אפילו רק במשך 5 דקות ביום.

הכותב מְפַתח וכותב את הפינות לשנת העברית, ומְרַכז את שנת העברית במטח

שלושה בני 12 עושים את דרכם למגרש הכדורגל. שני נערים, אתלטים למראה, פוסעים – ומגחכים  מאחורי השלישי, חברם לכיתה, העגלגל במקצת.

"אז מה, אתה הולך לנסות לשחק כדורגל?" לועג אחד מהשניים לשלישי בקול מלא בוז.

רגע כזה יכול בקלות להידרדר לתגרה.

הנער העגלגל עוצם את עיניו לרגע, נושם נשימה עמוקה, פונה אל השניים ומשיב בקול

ענייני ורגוע, "כן, אני הולך לנסות – אבל אני באמת לא כל כך טוב בזה".

לאחר שתיקה קלה הוא מוסיף, "אבל אני מעולה בציור – אם תראו לי משהו, אני יכול

לצייר את זה ממש טוב…"

אז הוא מצביע על מי שניסה ללעוג לו ואומר: "אבל אתה – אתה מעולה בכדורגל,

כוכב! הלוואי שיכלתי להיות טוב בזה, אבל אני לא. אולי אני אשתפר קצת אם אני

אמשיך לנסות".

הנער הראשון, אשר הבוז שלו נוטרל עכשיו לגמרי, אומר בנימה ידידותית, "טוב אתה

לא באמת כזה גרוע. אולי אני אראה לך כמה דברים במשחק".

את סיפור האירוע מתאר דניאל גולמן, בספרו אינטליגנציה חברתית, (גולמן חיבר גם את רב המכר אינטליגנציה רגשית)  כדי  להמחיש באמצעות האינטראקציה הזו מהי אינטליגנציה חברתית בפעולה. הוא מציין כי מה שבקלות היה עלול להוביל לתגרה, אולי יצמיח ידידות. הצייר הצעיר, ששמר על קור רוחו, לא התפתה להישאב אל תוך הכעס שהייתה עלולה לעורר ההקנטה הלעגנית של הנער האחר, ובמקום זאת הביא אותו אל האזור הרגשי הידידותי שלו עצמו.

בהמשך לניתוח האירוע, מנסה דניאל גולמן לאפיין ולהגדיר מהי אינטליגנציה חברתית. בקצרה אפשר לסכם את מרכיבי האינטליגנציה החברתית בשתי קטגוריות רחבות:  

• מודעות חברתית – הכוללת, בין היתר, אמפתיה לאחר (רגישות לרגשות האחר), קשב ודייקנות אמפתית (הבנת מחשבותיו ורגשותיו של הזולת).
• מיומנות חברתית – הכוללת, בין היתר, יכולת לקיים אינטראקציה לא מילולית, היכולת להציג את עצמנו בצורה טובה, והיכולת לגלות דאגה לצרכי הזולת ולפעול בהתאם.

זהו האתגר העומד בפנינו, ציבור המחנכים: לפתח מיומנויות ויכולות לעצמנו וגם להנחילן לתלמידינו: לדעת להיות קשובים לאחר, לגלות אמפתיה ונכונות לעזור, כל זאת תוך פיתוח מודעות לרגשות שלנו ושל האחרים. ואולי בתרומה קטנה זו נסייע לאקלים חברתי טוב יותר, בבית הספר, בקהילה ובחברה כולה, נסייע בצמצום האלימות וניצור חברה טובה יותר.

****

האתר דיאלוג עם אופק עלה לאחרונה לאוויר ומטרתו לתת מענה מקצועי ומעשי למורים ומחנכים לשעות הפרטניות במסגרת 'אופק חדש'.  האתר הוא חלק מאתר האינטרנט בין הצלצולים המופעל בשיתוף מטח והקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומטרתו לתת בידי המורים כלים להתמודדות עם תופעת האלימות ולטפח את האקלים הבית ספרי.

מה שעומד לפני צוות הפיתוח של האתר 'דיאלוג עם אופק' הוא האתגר לתת מענה ולהתחבר לצרכי המורים במסגרת "אופק חדש" – שעות פרטניות.

במסגרת רפורמת 'אופק חדש' מוקדשות 5 שעות פרטניות שמטרתן לאפשר הזדמנות להפעלת הוראה ממוקדת בפרט. הכוונה שעובד הוראה יעבוד עם קבוצה בת 2-5 תלמידים.  שעתיים מתוך חמש השעות מוקדשות לעבודה קבוצתית ופרטנית בהיבט החברתי תוך התמקדות בחיזוק הדיאלוג מורה-תלמיד וטיפוח השיח הרגשי-חברתי.

משרד החינוך הגדיר את החזון:  "זימון מפגש אינטימי ודיאלוג פורה בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם, מפגש שתוצאותיו תשפענה מעבר להישגים הלימודיים ותורגשנה גם בשינוי האקלים הבית ספרי, בירידה ברמת האלימות בבית הספר ובהידוק הקשר בין התלמידים למורים"   (מתוך חוזר מנכ"ל תשסט/3[א])

מטרה נוספת של האתר דיאלוג עם אופק היא להעצים את חווית ההוראה ואת הסיפוק האישי של המורים, בשני אמצעים – טיפוח ההתבוננות הפנימית של המורים על עצמם ושיפור הקשר הבין-אישי בינם לבין התלמידים.
הנחת היסוד היא שכאשר המורים מחוברים לרגשותיהם, למחשבותיהם לשאיפותיהם, ולכוחות הגלומים בהם, הם יוכלו לנהל דיאלוג משמעותי יותר עם התלמידים. התוצאה תהיה הרגשת סיפוק מקצועי ואישי רב יותר. ככל שיתבסס הקשר האישי בין המורים לתלמידים, ככל שיתבססו האמון והכבוד ההדדי, יוכלו המורים לזהות את נקודות החוזק של התלמידים, ולתפוס חלק משמעותי יותר בתהליך ההתפתחות האישית שלהם.

זאת ועוד, תכני התוכנית והפעילויות המוצעות מאפשרות להקנות ולטפח אצל התלמידים מיומנויות חברתיות במגוון היבטים: טיפוח היכולת האמפתית, חיזוק היכולת לאיפוק עצמי ותגובות ראויות במצבי עימות, ושיפור היכולת לקיים דיאלוג משמעותי עם האחר…

מה באתר?
סרטי הדרכה למורים וטיפים מקצועיים:

באתר מוצע ליווי מקצועי לתהליך המיוחד הזה. באתר מגוון סרטי הדרכה וטיפים מקצועיים בשילוב מיטב המומחים בתחום והם אמורים לתת בידי המורים את הכלים הדרושים להצלחת התהליך. בחלק מהסרטים משתתפים שחקנים המדמים את המציאות הקיימת בכיתות . לדוגמה:

הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין: מה עושים כשילדים נחשפים?

עמרי גפן, יו"ר קבוצת גבים; מציג בסרט מלכודת התגובות, דרכי תגובה למקרה אלימות, בהמחשת שחקנים העורכים סימולציה:

פעילויות משחקיות
באתר מדור מיוחד של הפעלות לטיפוח הקשר הבין-אישי גם בדרך משחקית המיועדת לקבוצה קטנה. כך מגוונים את העבודה בקבוצות הקטנות, מבדילים אותה מהשיעורים הרגילים בבית-הספר, ומגבירים את ההנעה (המוטיבציה) של התלמידים, תוך יצירת חוויה משותפת של הנאה.
בשלב הראשון הם מותאמים למורים ולתלמידים בכיתות ד–ו. את כל המשחקים – משחקי לוח, משחקי קלפים, משחקי רשת ועוד – אפשר להדפיס.
דוגמה לפעילות משחקית בנושא אמפתיה:

פעילות אינטראקטיבית ברשת:

בנוסף להפעלות בקבוצה קטנה, וכדי להעמיק ולהעשיר את הקשר האישי עם כל תלמיד/ה בין המפגשים בשעות הפרטניות, פיתחנו באתר האינטרנט אופק סביבה ייחודית להמשך השיח. כאן התלמידים מבצעים בבית ומכל מחשב משימות חווייתיות מתוקשבות, בעקבות המפגש בשעה הפרטנית.
לפעילות: איך מונעים הסלמה (פעילות אינטראקטיבית).

לפעילות: תקשורת בינאישית

בסביבת אופק אפשר לעבוד ב-2 ערוצים:

ערוץ פתוח לקהל הרחב – בערוץ זה המורים מפנים את התלמידים לבצע משימות מקוונות בזמנם החופשי. המשימות חווייתיות ומהנות. יש בהן צפייה בסרטונים, שימוש בכלים גרפיים ליצירת תמונות וכדומה. כולן עוסקות בתקשורת בין-אישית וממריצות את חיזוק הקשר בין המורים לתלמידים. לאחר ביצוע המשימה, התלמידים יכולים להדפיס את התוצר שלהם ולהגיש אותו למורים, כדי לקבל משוב, או לשלוח אל המורים.

ערוץ לבתי ספר מנויים – בערוץ זה המורים יכולים "לתפור" לכל תלמיד/ה או לקבוצת תלמידים את המשימה שמתאימה להם, ולהמשיך להתכתב אתם באזור סגור ובסביבה בטוחה. את התכנים שיצרו התלמידים, הם מזינים לאתר האינטרנט ושולחים למורים, לקבלת משוב. אפשר לשמור את השיח הכתוב הזה בתיקייה אישית, כדי לעקוב וכדי לבצע בקרה והערכה לשיפור תהליכי העבודה של כל תלמיד/ה באופן אישי.

ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום כתב ביומנו: "היסטוריון העתיד יצטרך להקדיש דף הולם לאישה

היהודיה במלחמה. היא תתפוס דף חשוב בהיסטוריה היהודית על אומץ ליבה וכושר עמידתה".

הפרויקט האישה בשואה  מנסה להקדיש  לנשים "דף" כזה.

פרויקט זה, שנמצא עדיין בשלבי פיתוח, הוא חלק ממדור זוכרים שבאתר תולדוט, והוא מבקש לתת ביטוי לגורלן של  ילדות, נערות ונשים בתקופת השואה. הפרויקט משקף את התמורה שחלה ביחסה של החברה  בישראל למושג הגבורה. בחלוף השנים ניטשטש הזיהוי של ה'גבורה' עם ה'מרד'. בכך נפתח פנתיאון הגיבורים לדמויות נוספות – נשים וגברים כאחד. הגברת המודעות ללימודי נשים הפנתה את הזרקורים למקומה של האשה בשואה.

תהליך הגדרת הנושאים היה מורכב. בעזרת  פרופ' דליה עופר  וד"ר בתיה ברוטין החלטנו לעסוק בנשים במעגלי החיים השונים: ילדות, נערות, התבגרות, אמהות.  כמו כן נתנו ביטוי  לפעולתן של נשים חסידות אומות העולם, שבתקופה חשוכה זו היו נקודות אור של אהבת אדם.

בתהליך עבודת הצוות על הפרויקט השתתפו גם: איילת תמרי – תחקירנית, ונעם דמסקי — מפיק ועורך הסרטים. התחקיר נתקל בקשיים שכן ניצולות רבות כבר אינן איתנו ואחרות בריאותן לקויה. קושי זה הגביר בעינינו את חשיבות המשימה: שימור זיכרון השואה במרוץ נגד הזמן.

הפרויקט כולל  6 סרטונים:

1. לשיר את אירנה סנדלר- סרטון המתעד תהליך של כתיבת והלחנת שיר על ידי תלמידים  על חסידת אומות העולם, אירנה סנדלר, שהצילה בתקופת השואה את חייהם של 2,500 ילדים יהודיים בפולין, תוך סיכון חייה וחיי משפחתה. הסרטון מציג את הרושם שהותירה דמותה של אירנה על בני נוער בישראל.

2. סיפורה של אלונה- סרטון שבו הסופרת אלונה פרנקל מספרת לילדי בית ספר על תהליך הכתיבה של ספרה: "למה לנפתלי קוראים נפתלי?" . אלונה פרנקל היא דור ראשון ושני לשואה. בת של ניצולים וניצולה בעצמה. הספר מפגיש את הילדים עם נושא השואה באמצעות דמותו האהובה של הילד נפתלי המוכרת להם מהספרים שכתבה אלונה פרנקל.

3.פרומקה וז'וטה- לוחמות מחתרת בוורשה ובבנדין שאת דמותן מגלמות שחקניות. השחקנית המגלמת את דמותה של ז'וטה הרטמן נפגשת אתה במהלך הסרט לשיחה על הפחדים ועל החלטתה לא לחזור לפולין לעולם. השחקנית המגלמת את דמותה של פרומקה קוראת ממכתביה שבהם היא משוועת לעזרה: "עשו כל שתוכלו. אני בספק, אם תוכלו לעזור לנו בעוד מועד, כי אנו רואים את ימינו האחרונים".

4. נשים באושוויץ- ריטה וייס, רוח'לה כהן וציפי ורדי שרדו את אושוויץ. הן מתארות את  הנסיעה ברכבת והסלקציה בשער המחנה. עדותן שופכת אור חדש על המקריות של ההצלה וההישרדות.

5.האחות הגדולה- סיפורם של ילדי משפחת דרובלס, שאחותם הגדולה הפכה להם לאם.  (בתהליך עבודה)

6. נשים ניצולות מהולנד (בתהליך עבודה)

הסרטונים מלווים בתיקיה במאגר המידע בשם נשים בשואה הכוללת מאמרים ותעודות.   לדוגמא: ראיונות שערכה ססיליה סלפק – עיתונאית מורשה, שראיינה 16 נשים בגטו עד שנספתה, מכתבים שכתבה חנה סנש ערב יציאתה לשליחות שממנה לא חזרה, התכתבות בין חברות המחתרת בשאלה הגורלית האם לחזור לשטחים הכבושים בידי הגרמנים לאחר שברחו מהם, מאמרים על אמהות בצל השואה ושאלות של מגדר בחקר השואה. לכך נלוות הרצאות מצולמות בנושאים השונים שבהם עוסק הפרויקט:

1. היבטים על חיי האשה הדתית בשואה

הרצאה של גב' אסתר פרבשטיין על ההתמודדות הייחודית של נשים דתיות בתקופת הכיבוש ובמחנות, מאבקן לשמירת מצוות ושמירת הזהות הדתית.

2. חסידות אומות העולם- מצילות וניצולות

הרצאה של גב' אירנה שטיינפלד על תפקידן של נשים בהצלת יהודים בתקופת השואה, המניעים והמאפיינים החברתיים שלהן ומאבקם של הניצולים לשרוד.

3. נשים באושויץ

הרצאה של ד"ר נעמה שי"ק על התהליך שעבר מחקר הנשים בשואה החל בשנות ה- 80 עד שנת 2000 תוך בחינת שני מקרי מבחן שבהם ההתנסות הנשית הייתה ייחודית: הסלקציה בשערי אושוויץ והריונות במחנה.

4. יצירות אמנות של נשים בשואה

הרצאה של ד"ר בתיה ברוטין. (טרם צולמה)

5. החברה הישראלית ונשים בשואה

הרצאה של ד"ר שרון גבע. (טרם צולמה)

בשיר שנכתב לזכרה של אירנה סנדלר  נכתב:

"כבר שקטו תותחים, כמו חלף הזעם

חלונות נפתחים לימים, ימי פעם"

אתם מוזמנים לפתוח בלבכם חלון לנשים בשואה.

הזמן נוסע, כי זמן הוא זמן ואין הפסקות." (אהוד בנאי, סטרטר)

מתי חי לואי ה – 14? מהי תקופת הגאונים? נפוליאון, מתי הוא היה? אבן גבירול הכיר את ביאליק?

ועכשיו למתקדמים: מתי הסתיימה תקופת האמוראים? מתי חי ר' יהודה הנשיא?

גם שוחרי הדעת שבינינו לעיתים נבוכים משאלות מהסוג הזה. אנחנו נבוכים מתוך תחושה בסיסית שיש דברים שצריך לדעת, מתוך תחושה שידיעה מה קרה ומתי היא חלק מההתמקמות שלנו במרחב הזמן, ובמרחב התרבותי שבו אנחנו חיים. הידיעה שכל אירוע ניזון מאירועים שקדמו לו ומהווה קרקע לאירועים שאחריו מחייבת מיקום של אירועים במרחב הזמן.

החיפוש אחרי תמונה 'מלמעלה', אחרי ייצוג של רצף אירועים במרחב הזמן, הוליד כבר משכבר הימים את צירי הזמן למיניהם. צירי הזמן הזכורים לנו עוד מתקופת בית הספר היו בנויים מחץ שלוח (בגיר לבן על לוח שחור) שביטאו היטב את חוויית הזמן הליניארי – זמן הפותח ב – 0 ונמתח אל העתיד.

באתר פשיטא העלינו במהלך החודש האחרון ציר זמן של תקופת התלמוד. הצגת ציר הזמן נעשית באמצעות חברת AllofME שמתמחה בתחום ויצרה פלטפורמה דינמית להצגת צירי זמן, חלק מהאיכויות של ציר הזמן יבואו לידי בדברים בהמשך.

חווית הזמן של לומד תלמוד היא מיוחדת במינה. המתהלך בין דפי התלמוד פוגש דמויות שונות המגיבות זו לזו, מתווכחות זו עם זו וחולקות זו על זו כאילו ישבו יחד באותו חדר.

מה הייחוד בכך?

הייחוד הוא שתקופת התלמוד משתרעת על פני כ – 500 שנה! 500 שנה של פעילות של חכמי המשנה בארץ ישראל וחכמי התלמוד בשני מרכזים – בארץ ישראל ובבבל.

חלק מהבנת הדינאמיקה התלמודית הוא הבנת מרחב הזמן שבו פעלו הדמויות השונות – מי קדם למי, מה טיב היחסים בין הדמויות, האם הכירו זו את זו.

בניית ציר זמן לתקופת התלמוד נועדה כדי להכניס מעט סדר בסבך הדמויות והמאורעות של התקופה המרתקת הזו – תקופת התלמוד.

שאלה מרכזית שניצבנו בפניה היא שאלת העצים והיער. אם לרגע נחזור לתקופת הנייר ניזכר בדילמה במלוא עוצמתה – כמה אירועים כבר אפשר להכניס לדף נייר? גם אם נפרוס נייר ענק על הקיר הימני של הכיתה, עדיין אנחנו מוגבלים.

מבחינה זו הפלטפורמה האינטרנטית מהווה יתרון בולט – הדינמיות שהטכנולוגיה מאפשרת (הגדלה והקטנה, התייחסות לרזולוציות זמן קטנות יותר וגדולות יותר וכד') מאפשרות הכנסת רכיבים רבים יותר לציר הזמן בלי שהעצים יסתירו את היער.

עם זאת, למרות התצוגה הדינמית ושלל האפשרויות, שטף מידע גדול מידי, עדיין יכול לבלבל.

ההכרעה בציר הזמן של פשיטא, ביחס לדמויות תלמודיות, הייתה להציג את הדמויות הבולטות שמסמלות כל תקופה. המונח 'תקופה', במסגרת עולם המשנה והתלמוד מתייחס בעיקר לדורות חכמים שפעלו בישיבות השונות בבבל ובארץ ישראל.  ציר הזמן מבטא זאת ביחס לכל חכם מוזכר על  ידי ציון ה'דור' שאליו הוא השתייך   (דור ראשון, דור שני וכו').

(לחץ על התמונה להגדלה)



דילמה נוספת הייתה השאלה אילו אירועים יש לציין בציר הזמן. במהלך 500 השנה שבהם עוסק ציר הזמן אירעו אירועים רבים בעלי משמעות רבה בהיסטוריה העולמית, אך בעלי משמעות זניחה על הדרמה התלמודית, ולהיפך. כיצד ניתן להכריע איזה אירוע רלוונטי ואיזה לא?

עניין נוסף שעסקנו בו – ההפניות למאמרים. אחד היתרונות הבולטים של ציר הזמן האינטרנטי הוא הקישוריות שבו. כל פריט בציר הזמן מציג מידע בסיסי ומציג קישור למאמר רחב יותר בנושא. מה ראוי לשים כמאמר? אפשרות ראשונה הייתה להפנות לערך לקסיקלי רחב יותר, אך בסיסי.  ההנחה שלנו הייתה שאת המידע הראשוני מקבל הגולש בתקציר המופיע בציר עצמו, ואת המידע הבסיסי המורחב יותר הוא יוכל למצוא בקלות. בנקודה זו הרשינו לעצמנו להפנות לעיתים את הגולש דווקא למאמר פחות פופולארי שירחיב את הנושא מזווית נוספת.

התלבטות אחרונה שנציין היא השאלה עד איזו שנה צריך להגיע ציר זמן של תקופת התלמוד. תקופת התלמוד מסתיימת במאה ה – 6 לספירה. אך העיסוק המתמיד בתלמוד לאורך הדורות גורם לכך שלומדי תלמוד בימינו משתרעים על פני תקופה רחבה בהרבה. לשם כך הרחבנו את ציר הזמן באופן שישקף גם את השתלשלות התלמוד עד לימינו אלה. מבחינה זו, אירוע סיום כתיבת הפירוש לתלמוד על ידי הרב שטיינזלץ שנערך בשבוע שעבר מהווה גם הוא ציון דרך שישתקף בגרסה הבאה של ציר הזמן.

אירוע נוסף שאולי נרצה לציין בציר הזמן הוא העלאתו של התלמוד המבואר כולו לכותר במסגרת אתר פשיטא בשבועות הקרובים.

* נכתב על- ידי דניאל שרשבסקי, מנהל התוכן בפרויקט פשיטא, תחום חברה ורוח.

פעם בחודש (עברי או לועזי? פרטים מיד) נאגד את כל פינות שנת העברית שפורסמו במהלך אותו חודש באתרי מטח.

לשם הנוחות, כאן מצורפים הקישורים מהספרייה הווירטואלית, אבל כדאי לדעת כי הפינות עלו גם לאתרי התחומים השונים.

כאן המקום להודות לכל צוותי התחומים השונים על שת"פ הפורה, וכן לרקפת.

וזה מה שפורסם בחודש החולף:

מקרא

1)     מה פירוש שמות החודשים העבריים שבעצם מקורם מבבל? * והפעם: פירוש המילה כסלו וגם: פירוש מרחשון, פירוש תשרי

2)    היא עשתה עוגה, השנייה עשתה מרק, השלישית עשתה חביתות. ההוא עשה עלייה, האחר עשה קידוש, ואנחנו נעשה סדר * על הפועל עשה כמילת-גג שאינה דורשת מאמץ מחשבתי

3)     העברית המקראית שונה מהעברית שבפינו. בלשון המקרא השתמשו גם בצורות מיוחדות כדי לציין פעולות בזמן עתיד או בציווי, ומעט מהצורות האלה השתמרו בשירה של היום, כגון  הָבָה נָגִילָה (=הַב, נָגִיל), כל שנבקש לוּ יְהִי (=יהיה)

היסטוריה

1)     הביטוי זמן שווה כסף מקורו באנגלית. מדוע שלא נשתמש בחלופה עברית ממקורותינו כגון אין אבדה כאבדת הזמן? ומהי החלופה העברית לאמירתו של יוליוס קיסר באתי, ראיתי, ניצחתי? * על חלופות עבריות לביטויים השאולים מלעז

2)     מה משותף לאחיה השילוני, רבי מאיר בעל הנס, בנימין נתניהו ושמעון פרס? על התפתחות שמות המשפחה בהיסטוריה היהודית

3)     זה היה קרב אימתניים – הטכניקום בחיפה נגד כמעט כל היישוב היהודי. הטכניקום רצה ששפת ההוראה תהיה הגרמנית, ואילו היישוב רצה עברית. מי ניצח? תשפטו בעצמכם. מלחמת העולמות

4)     לאליעזר בן יהודה זכויות רבות בחידוש השפה העברית כשפת יום-יום, אבל הוא לא היה היחיד והוא גם לא פעל לבדו. כאן נציג בקצרה עוד כמה אישים שזכויות רבות להם בתחום זה, כולל חידושי מילים שבהן אנו משתמשים גם היום, כגון שעון, ספרייה, צילום ושחקן

אזרחות

1)     הרָשות המבצעת, ברָאשותו של ראש הממשלה, קיבלה רְשות לפעול בנושא – על ההבדל שבין רְשות, רָשות ורָאשות

2)     האם שלמה המלך היה יהודי או ישראלי? ומה באשר ליהודה המכבי? והאם אנחנו יותר יהודים או יותר ישראלים? * על גלגולי המילים "ישראלי" ו"יהודי" למן המקורות ועוד לשון ימינו

3)     המשא ומתן בעיצומו בשל עיצומי העובדים – בעיצומו הכוונה בשיאו, ואילו עיצומי הכוונה הפסקה. על אותו שורש המייצג דבר והיפוכו

4)     האם יש קשר בין המילה שלום למילה שלווה? ומדוע יש הכותבים שלו' במקום שלום? ומי ינצח במאבק לשלום – יאללה ביי הערבי-אנגלי או שלום היהודי-שורשי?

גאוגרפיה

1)     רוב האנשים הוגים המילה קרקע בהטעמה מלעילית ולא מלרעית, אפילו שהתקן בעברית הוא להגות במלרע. כך קרה לעוד מילים הדומות לקרקע, כגון אמצע, אצבע. למה? על כך בפינה הפעם

2)     מספרים שכיוון שלסופרת ג'יי-קיי רולינג לא היה כסף לקנות מחברות, היא כתבה את ספרי הארי פוטר על גבי מטפחות זולות, ומאז היא קוטפת את המיליונים. זו אגדה, ומנגד המציאות מעידה שבימי הביניים ציירו מפות גאוגרפיות על גבי מטפחות ומאז קיבלו המפות את השֵׁם שלהן

3)     על הקשר שבין השורש נו"ט לים (ספן), לאוויר (רון ארד) וליבשה ( ה GPS )

4)     כמו האוויר, המלפפון והכרוב גם הקַרְטוֹגְרַפְיָה והטוֹפּוֹגְרַפְיָה הן מילים שחדרו לעברית בהשפעת היוונית. כיצד ומדוע? על כך בפינתנו הפעם

מדעים  

1)     יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

2)     "על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן? על כך ועוד בפינה השבועית

3)     מוזר לומר אותו דבר פעמיים ברציפות, נכון? אבל זה בדיוק מה שאנו עושים בצירופים כמו אוי ואבוי, תם ונשלם, בראש ובראשונה. כבר במקרא התופעה הזו מצויה, כגון מטר-גשם, עב-הענן ואש-להבה

4)     את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

מתמטיקה

1)     האם יש כלל מה הצורה הנכונה: שבעה כדורים או שבעה כדור? שניים עשר חודשים או שניים עשר חודש? יש כלל מתי אומרים ברבים ומתי ביחיד? יש ויש, והוא כלל די פשוט

2)     מסתבר שהמילה פי עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

3)     עד מאה ועשרים שנה או עד עשרים ומאה שנה? על ציון מספרים בתנ"ך ובימינו

4)     השעון מורה על 1:15, אבל כיצד מתרגמים את המספרים למילים? תלוי בשפה שבה מדברים. על דרכים שונות לציון השעה בשפות שונות

אתם מוזמנים להפיץ בין מַכּרים, מורים, רכזים  ובני אדם באשר הם, ובכך לקיים את מצוות העשה ממשרד החינוך מילה ברגע.

כל טוב,

ירעם נתניהו

מְרכז שנת העברית במטח

נרגשים, דרוכים, ערוכים, חדורי תחושת שליחות… כל מי שידיו, לבו ומעשיו בחינוך – נרגש היום, יום פתיחת שנת הלימודים. אתגרים רבים לפנינו בתחום החינוך – בתחום הערכי ובתחום הפדגוגי. שינויים רבים סביבנו בארץ ובעולם, ואנו נדרשים להגיב, לתת מענה, לחנך ולהוביל.

כמי שעומדת לאורך שנים בראש מערכות חינוך שונות, כמורה בעברי ובהווייתי, גם אני  שמחה ונרגשת, דרוכה, ערנית ונכונה להתמודדות עם האתגרים לקראת שנת הלימודים  תשע"א. כולי תקווה שאנו, אנשי המרכז לטכנולוגיה חינוכית,  נמשיך לספק לכם, המורים והמנהלים, מענה פדגוגי ראוי ועדכני של תכנים, כלים, סביבות עבודה וליווי מקצועי. כל זאת מתוך דיאלוג רציף בינינו; הגוף המפתח, לבין המנהלים והמורים הנמצאים יום-יום בשדה החינוך.

לפניכם העלון המקוון החדש, ובו נציג מעת לעת חידושים מבית מטח וניתן במה למורים ולתלמידים שיציגו מיזמים חינוכיים. בגיליון זה, נציג שני נושאים שעומדים בראש סדר העדיפויות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המדגימים את סדר היום החברתי, חינוכי, פדגוגי, טכנולוגי של מטח. האחד, הובלת קונספט "הילקוט הדיגיטלי" ובו כל ספרי הלימוד ברשת. השני, פרויקט נחשון - פרויקט לשיפור הישגים ומתן הזדמנויות לתלמידי תיכון בפריפריה, באמצעות חונכות וירטואלית.

אנו מאחלים לכם ולעצמנו שנה של יצירה, של שותפות בתהליכי החינוך ושל דיאלוג פורה ולמידה מתמדת.

שלכם, גילה בן הר ובית מטח

מטרות תכנית נחשון:

• להעלות את אחוז התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות במקצועות שבתכנית.
• לשפר את הישגי התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות.
• להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד מקצועות אלה ברמה מוגברת.
• לחזק את הדימוי העצמי הלימודי של התלמידים.

 אוכלוסיית היעד של תכנית "נחשון" היא תלמידים הלומדים בכיתות י – יב בפריפריה. תלמידים  שמוריהם זיהו בהם יכולת להגיע ללימודים מוגברים במקצועות מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, ותלמידים הזקוקים, עקב סיבות שונות, לסיוע במקצועות רבי מלל על מנת להצליח בבחינת הבגרות.

כיצד התכנית פועלת?

במפגש ראשוני בין נציגי מטח לבין התלמידים התכנית מוצגת. אחרי המפגש התלמידים נרשמים לתכנית, מתחייבים לנוכחות בשיעורים לאורך השנה, ומצטוותים עם חבר או שניים ועם חונך. במהלך שנת הלימודים התלמידים נפגשים ברשת (בזוגות או בשלשות) עם החונכים בזמנים קבועים, כל אחד מהמחשב הביתי שלו, למפגשי תרגול ותגבור של החומר הנלמד בכיתה, בהתאם לצורך, לפי קצב התקדמותם.

מובן כי החיבור נעשה בתיאום עם מורי בית הספר המלמדים בכיתות ובעידודם. מרגש לגלות עד כמה המורים מעודדים את התלמידים לחונכות במסגרת נחשון ועד כמה הם רואים בהצלחת התלמידים המתוגברים במסגרת זו חלק מהצלחתם שלהם: "התלמידה… כל כך מרוצה… במשך שנתיים היא עמדה על ציון שואף לאפס בפיזיקה (5 יחידות לימוד), ובמבחן האחרון קיבלה בפעם הראשונה ציון של 82! על זה נאמר: 'כל המציל נפש אחת…' תודה על שיתוף הפעולה!…"

בתמונה: הנשיא שמעון פרס לומד יחד עם תלמיד במסגרת פרויקט נחשון.

המפגש הווירטואלי הוא מפגש און-ליין, כלומר – התלמידים והחונך שומעים זה את זה, רואים את אותו המסך, וכל אחד רואה גם את הפעולות שהאחרים מבצעים. התלמיד פותר תרגיל ומקבל תגובה מיידית, וזהו למעשה שיעור פרטי המתבצע על גבי מסך. השיעור נשמר, ואפשר להעלות אותו מחדש וללמוד שוב מתוך צפייה חוזרת במפגש.

התכנים הם תכנים שפותחו במרכז לטכנולוגיה חינוכית בהתאם לתכניות הלימודים ולחומרי הלמידה של התלמידים. החונכים עוברים מיונים הבודקים את ידיעותיהם ויכולות החניכה שלהם, ולאורך השנה מקבלים הכשרה וליווי מטעם מטח.

האם הפרויקט מצליח?

קיימים פרמטרים שונים להערכה של תכנית מסוג זה. המדדים המרכזיים הם כמובן ציוני הבגרות של תלמידי התכנית ואחוזי ההתמדה. מכלל התלמידים שהשתתפו בתכנית לפחות שנה אחת עד היום – 74% זכאים לתעודת בגרות, ומתוכם – יותר משני-שלישים קיבלו ציון 80 ומעלה.

שיעורי ההצלחה הגבוהים בקרב התלמידים אינם דבר של מה בכך, מאחר שמלכתחילה תלמידים אלו הוגדרו על ידי מוריהם ככאלה הזקוקים לסיוע על מנת להגיע לזכאות לתעודת בגרות ברמה מוגברת.

התכנית החלה בשנת 2001 וכללה בתחילה שני מקצועות: מתמטיקה ואנגלית (5-4 יח"ל). השתתפו בה כ-150 תלמידים מיישובים פריפריאליים וכמה עשרות חונכים מיחידה מובחרת בצה"ל.

בשנת הלימודים תש"ע (2010-2009) הופעלה לראשונה  תכנית "נחשון" כתכנית בקנה מידה ארצי רחב בסיוע משרד החינוך, והשתתפו בה 2,500 תלמידים מן המגזר היהודי והערבי. בשנה זו הוחלט לראשונה לכלול בתכנית גם מקצוע עתיר מלל, ונבחר המקצוע תנ"ך (ברמה של 2 יח"ל), לצד המקצועות מתמטיקה ופיזיקה הוותיקים (ברמה של 5-4 יח"ל).

ומה בעתיד?

בשנת הלימודים תשע"א (2011-2010) תורחב התכנית למקצועות נוספים – כימיה וביולוגיה; והיקף הפעילות יגדל, והוא צפוי להגיע לכ-3,200 תלמידים.

בהצלחה!

מורים, תלמידים, סטודנטים, אתם שואלים את עצמכם כיצד להצטרף לתכנית?

לסרטון על תכנית "נחשון"

מוזמנים ליצור קשר עם גב' סיגל עצמון , מנהלת התכנית.  sigala@cet.ac.il

ועוד: ב-2 באוגוסט נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון שכותרתו "דרכים לקידום השוויון בחינוך". עיקר הדיון נסב על סוגיית ספרי הלימוד. מתוך הנחת היסוד ש"ספר הלימוד" הוא מסד מרכזי, מהותי ללמידה, נקודת המפגש של מורה-תלמיד-ידע, ומתוך הכרתנו את עצמנו – אנו מחויבים לספק ספרי לימוד לכלל ילדי ישראל. בדיון צף ועלה – כפי שעולה מדי שנה בשנה ערב פתיחת שנה"ל – נושא עלויות ספרי הלימוד. ומתוך כך, באופן טבעי צף ועלה בדיון הפתרון המתבקש ו"החם" ביותר- העלאת ספרי הלימוד לרשת (קישור לפרוטוקול הדיון באתר הכנסת). סוגיית ספרי הלימוד המודפסים מוכרת. הטענות בנושא ספרי הלימוד מוכרות, ובחלקן אף ומוצדקות: מצד אחד בתי הספר מחויבים להחלטה על ספרי הלימוד לתקופה של 5 שנים; מן הצד האחר, לעתים ספרי הלימוד נעשים פחות רלוונטיים עקב שינויים בתכנית הלימודים – וההורים נדרשים לרכוש מהדורות חדשות של ספרי הלימוד.

בשנים האחרונות שינתה המורכבות כיוון, והדחיפות למציאת פתרון – גוברת. מדוע? אם נתבונן במושגי ההוראה והלמידה החדשים, המיושמים כבר בחלק מבתי הספר ובחלק משיטות ההוראה של המורים, ואם נצא מכותלי בית הספר אל סביבת העבודה, אל סביבת הפנאי, אל העולם שבו אנו עובדים, חיים ומגדלים את הילדים – נראה שהמציאות השתנתה. אם נתמקד – נגלה שהמושגים "ספר", "ידע", "קריאה", "למידה" ו"הוראה" השתנו.

המורה וספר הלימוד אינם מקורות הידע הבלעדיים. יותר מאי פעם התלמידים חשופים לידע. ידע זה אינו מוגש בצורה ליניארית ומובנית, כמו שספר לימוד מביא אותו, אלא בצורה רוחבית, כמעט אסוציאטיבית, ללא הכוונה. לקריאה המסורתית בספרי עיון נוספה קריאה פרגמנטאלית, ממוקדת מושג, ממוקדת פריט ידע. גם הרגלי הקריאה של ספרי קריאה – השתנו. חברת שיווק הספרים האמריקנית "אמזון" מדווחת כי בחודש יולי נמכרו יותר ספרים אלקטרוניים מספרים מודפסים. התלמידים חשופים לידע בכל זמן ובכל מקום.

איך הופכים את כל זה ליתרון?…

בעולם כולו כבר נערכים לשינויים. ארה"ב, ספרד, פורטוגל ואנגליה – מובילות תקשוב בחינוך. הן עושות זאת תוך התערבות המדינה בפיתוח מקצועי של מורים ובהצבת תשתיות מחשבים ורשת אינטרנט (הגדרת תקינה, סבסוד רכישת מחשבים, הגדרת תנאי רישיון לחברות תקשורת בעלויות ייחודיות למוסדות חינוך). מדינות אלו גם מעודדות את הגופים הפרטיים העוסקים בפיתוח תכנים.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוא חברה לתועלת הציבור, המוביל בשנים האחרונות תהליך פיתוח והטמעה של ספרי לימוד ברשת -"כותר ספרי לימוד".

מה משמעות הדבר?
המשמעות היא שאנחנו ממשיכים ליהנות מיתרונות הספר בפורמט המוכר – מְתוּקָף ואמין מבחינה אקדמית, מובנה, ליניארי, דידקטי, מוביל למסגרת למידה, מאפשר מעקב ותרגול; ובאותה נשימה – נהנים גם מיתרונות הספרים ברשת:
* נגישות וזמינות מכל זמן ובכל מקום – למורים ולתלמידים בבית ובבית הספר.
* אפשרות לעדכון מהדורת הספר במקרה הצורך, מבלי שהעדכון יחייב רכישת ספר חדש.
* אפשרות של המורה ליצור ספר מותאם לתלמידים, באמצעות הוספת רבדים ושכבות על גבי הספר הקיים: קישורים לסרטים, לכתבות, לאמצעי המחשה, למקורות ידע נוספים ועוד.
* אפשרויות של סימון, העתקה, שמירת פסקאות בתיקיות ומיון ידע – כחלק מתהליך הלמידה ועיבוד התכנים.
* הזדמנות למשימות מסדר חשיבה גבוה: איתור מקורות ידע, איסוף ומיון מידע, השוואה, הסקת מסקנות והבעת עמדה.
* אפשרות לניהול למידה ותקשורת מורה-תלמיד-כיתה על גבי הספר באמצעות שיבוץ משימות והעלאת שיעורי הבית לספר.
* הזדמנות "להכניס" לתוך הכיתה את שפע הידע העולמי הטמון ברשת.
* הזדמנות לעודד את התלמידים ליצירה בסוגים שונים של מדיה.
* חיבור לכלים, לשפה, למיומנויות ולסביבה המתוקשבת שבה התלמידים חיים היום.
* הכנת התלמידים לסביבת העבודה, הלמידה והפנאי של המאה ה-21.
* חיסכון בנייר מודפס ושמירה על איכות הסביבה.
* חיסכון בעלות ספרי הלימוד להורה – כ-50% מעלות ספר לימוד מודפס.

למערכת "כותר ספרי לימוד" של מטח חברו כבר כמה מול"ים של ספרי לימוד בישראל. כבר עכשיו, בשנת הלימודים תשע"א, תלמידים ומורים יכולים ללמוד וללמד באמצעות מערכת כותר.

דוגמת ספר לימוד בגיאוגרפיה,"יוצאים מהמפה"  ובו קישורים לסימולציה מסביבת אופק, לאופן הכנת מפה.

מורים יקרים, אתם מוזמנים להגיב, לשאול ולשתף מחווית ההוראה שלכם. וכמובן- להציע הצעות לשיפור ובקשות לפיתוח, כחלק מהדיאלוג. שנה טובה!