ספרי לימוד ברשת – כותר ספרי לימוד

שנת הלימודים תשע"א כבר החלה, אבל מתברר שגם בזמן החופש הגדול, החינוך תפס את כותרות העיתון.
בראשית חודש יולי אושר תיקון לחוק השאלת ספרי לימוד, שהוביל שר החינוך גדעון סער. לפי התיקון, ישולש תקציב פרויקט השאלת ספרי לימוד כבר משנת תשע"א, לתקציב של 5.5 מיליון ש"ח.

ועוד: ב-2 באוגוסט נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון שכותרתו "דרכים לקידום השוויון בחינוך". עיקר הדיון נסב על סוגיית ספרי הלימוד. מתוך הנחת היסוד ש"ספר הלימוד" הוא מסד מרכזי, מהותי ללמידה, נקודת המפגש של מורה-תלמיד-ידע, ומתוך הכרתנו את עצמנו – אנו מחויבים לספק ספרי לימוד לכלל ילדי ישראל. בדיון צף ועלה – כפי שעולה מדי שנה בשנה ערב פתיחת שנה"ל – נושא עלויות ספרי הלימוד. ומתוך כך, באופן טבעי צף ועלה בדיון הפתרון המתבקש ו"החם" ביותר- העלאת ספרי הלימוד לרשת (קישור לפרוטוקול הדיון באתר הכנסת). סוגיית ספרי הלימוד המודפסים מוכרת. הטענות בנושא ספרי הלימוד מוכרות, ובחלקן אף ומוצדקות: מצד אחד בתי הספר מחויבים להחלטה על ספרי הלימוד לתקופה של 5 שנים; מן הצד האחר, לעתים ספרי הלימוד נעשים פחות רלוונטיים עקב שינויים בתכנית הלימודים – וההורים נדרשים לרכוש מהדורות חדשות של ספרי הלימוד.


בשנים האחרונות שינתה המורכבות כיוון, והדחיפות למציאת פתרון – גוברת. מדוע? אם נתבונן במושגי ההוראה והלמידה החדשים, המיושמים כבר בחלק מבתי הספר ובחלק משיטות ההוראה של המורים, ואם נצא מכותלי בית הספר אל סביבת העבודה, אל סביבת הפנאי, אל העולם שבו אנו עובדים, חיים ומגדלים את הילדים – נראה שהמציאות השתנתה. אם נתמקד – נגלה שהמושגים "ספר", "ידע", "קריאה", "למידה" ו"הוראה" השתנו.

המורה וספר הלימוד אינם מקורות הידע הבלעדיים. יותר מאי פעם התלמידים חשופים לידע. ידע זה אינו מוגש בצורה ליניארית ומובנית, כמו שספר לימוד מביא אותו, אלא בצורה רוחבית, כמעט אסוציאטיבית, ללא הכוונה. לקריאה המסורתית בספרי עיון נוספה קריאה פרגמנטאלית, ממוקדת מושג, ממוקדת פריט ידע. גם הרגלי הקריאה של ספרי קריאה – השתנו. חברת שיווק הספרים האמריקנית "אמזון" מדווחת כי בחודש יולי נמכרו יותר ספרים אלקטרוניים מספרים מודפסים. התלמידים חשופים לידע בכל זמן ובכל מקום.

איך הופכים את כל זה ליתרון?…

בעולם כולו כבר נערכים לשינויים. ארה"ב, ספרד, פורטוגל ואנגליה – מובילות תקשוב בחינוך. הן עושות זאת תוך התערבות המדינה בפיתוח מקצועי של מורים ובהצבת תשתיות מחשבים ורשת אינטרנט (הגדרת תקינה, סבסוד רכישת מחשבים, הגדרת תנאי רישיון לחברות תקשורת בעלויות ייחודיות למוסדות חינוך). מדינות אלו גם מעודדות את הגופים הפרטיים העוסקים בפיתוח תכנים.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוא חברה לתועלת הציבור, המוביל בשנים האחרונות תהליך פיתוח והטמעה של ספרי לימוד ברשת -"כותר ספרי לימוד".

מה משמעות הדבר?
המשמעות היא שאנחנו ממשיכים ליהנות מיתרונות הספר בפורמט המוכר – מְתוּקָף ואמין מבחינה אקדמית, מובנה, ליניארי, דידקטי, מוביל למסגרת למידה, מאפשר מעקב ותרגול; ובאותה נשימה – נהנים גם מיתרונות הספרים ברשת:
* נגישות וזמינות מכל זמן ובכל מקום – למורים ולתלמידים בבית ובבית הספר.
* אפשרות לעדכון מהדורת הספר במקרה הצורך, מבלי שהעדכון יחייב רכישת ספר חדש.
* אפשרות של המורה ליצור ספר מותאם לתלמידים, באמצעות הוספת רבדים ושכבות על גבי הספר הקיים: קישורים לסרטים, לכתבות, לאמצעי המחשה, למקורות ידע נוספים ועוד.
* אפשרויות של סימון, העתקה, שמירת פסקאות בתיקיות ומיון ידע – כחלק מתהליך הלמידה ועיבוד התכנים.
* הזדמנות למשימות מסדר חשיבה גבוה: איתור מקורות ידע, איסוף ומיון מידע, השוואה, הסקת מסקנות והבעת עמדה.
* אפשרות לניהול למידה ותקשורת מורה-תלמיד-כיתה על גבי הספר באמצעות שיבוץ משימות והעלאת שיעורי הבית לספר.
* הזדמנות "להכניס" לתוך הכיתה את שפע הידע העולמי הטמון ברשת.
* הזדמנות לעודד את התלמידים ליצירה בסוגים שונים של מדיה.
* חיבור לכלים, לשפה, למיומנויות ולסביבה המתוקשבת שבה התלמידים חיים היום.
* הכנת התלמידים לסביבת העבודה, הלמידה והפנאי של המאה ה-21.
* חיסכון בנייר מודפס ושמירה על איכות הסביבה.
* חיסכון בעלות ספרי הלימוד להורה – כ-50% מעלות ספר לימוד מודפס.

למערכת "כותר ספרי לימוד" של מטח חברו כבר כמה מול"ים של ספרי לימוד בישראל. כבר עכשיו, בשנת הלימודים תשע"א, תלמידים ומורים יכולים ללמוד וללמד באמצעות מערכת כותר.

דוגמת ספר לימוד בגיאוגרפיה,"יוצאים מהמפה"  ובו קישורים לסימולציה מסביבת אופק, לאופן הכנת מפה.

מורים יקרים, אתם מוזמנים להגיב, לשאול ולשתף מחווית ההוראה שלכם. וכמובן- להציע הצעות לשיפור ובקשות לפיתוח, כחלק מהדיאלוג. שנה טובה!

לפוסט זה פורסמו 6 תגובות הוסף תגובה

6 תגובות על ספרי לימוד ברשת – כותר ספרי לימוד

  1. מאת דני אלטמן‏:

    שלום,
    מסכים מאד עם הנאמר לעייל בעניין שנוי דפוסי ההוראה / למידה / קריאה וכו'.
    יחד עם זאת חסרה לי תמונת המצב בארץ….
    כמורה מחנך בעל אוריינטציה גבוהה לתקשוב אני מוצא עצמי לא פעם אובד עצות. מצד אחד מודעות הולכת וגוברת של מפקחים ומנהלים המציבים רף תקשוב חינוכי גבוהה ודורשים שכולנו נגיע אליו. מצד שני מבחינה טכנולוגית אנו עדיין מתמודדים עם מערכות מחשב ישנות, אין די עמדות מחשב וגם כשכבר יש מספיק עמדות כמספר התלמידים רוחב פס הגלישה מוגבל ואינו עומד בצרכים של שימוש מרובה עמדות. לא פעם האינטרנט 'נופל', המקרן לא פועל ועוד כהנה וכהנה. אני מניח שאם היה מדובר בעולם העסקי כבר מזמן היו מפטרים מישהו או פוטרים את הבעיה. ואולי אנו חושבים לאט ופועלים מהר. אולי נכון יותר לקבוע סרגל התקדמות שהולם את מידת היכולת שלנו להתמודד עם שינויים טכנולוגיים וחינוכיים-ערכיים.
    כשחוצים גשר כדאי להחזיק היטב ולצעוד בטוח, פשוט כדי לחצות בביטחה.
    בכל אופן שמחתי לקרא את העלון המקוון שלכם.
    בשורות טובות ושנה טובה, דני (משתלם אל"ה – תשע)

  2. מאת נורית צין‏:

    אני עושה שימוש רב בספרי מטח,וגם באתרים שתומכים בספרים, בעיקר בתחום הגאוגרפיה. שמחתי להכיר את אתר כותר ואני מפנה אליו גם תלמידים.
    העליתים לעיל הצעות לשילוב מושכל יותר של הספר המכוון בהוראה. אני סבורה שהשתלמות בנושא תוסיף הרבה למורים ואני מצפה לכך.
    אני מסכימה עם הערת קודמי שהתמיכה והיכולת הטכנולוגית בבתי הספר לא מדביקה את קצב פיתוח האתרים ואפשרויות השימוש בהם, וגם בכך יש להתחשב.
    נורית

  3. מאת צופיה‏:

    פרוייקט מעניין וחשוב, ראוי לכל עזרה ותמיכה של אנשי מערכת החינוך וההורים. מספק פלטפורמה רחבה ללמידה בכיתה, כך שתהייה מעניינת ומאתגרת. הלוואי ותצליחו להחדיר את הרעיון והגישה למערכת החינוך שלנו. ד"ר צופיה יועד

  4. מאת אביבית‏:

    הצילו מי כתב את האתר אני חייבת את זה לעבודה!!!!!!!!!!!!

  5. מאת Zahava Goldberg‏:

    למי אני פונה לקבלת תשובות בקשר לרכישה מנוי באתר?

  6. מאת cettalk‏:

    זהבה שלום, אנא פני לקשרי לקוחות בטלפון 1-800-366-555 תודה

כתיבת תגובה